בפסק דין שהכריע בתביעה נזיקית של נפגע תאונת דרכים נדונה הבעייתיות הטמונה בפסיקת פיצויים גבוהים על כאב וסבל לנהגים שלא עושים ביטוח כדי לחסוך, תוך הסתמכות על כך שהנהג האחר מבוטח והנזקים יכוסו בכל מקרה.
בית משפט השלום בירושלים פסק לאחרונה פיצויים של כ-255 אלף שקל לרוכב אופנוע שנפגע בתאונת דרכים כשרכב התנגש בו. מאחר שהנפגע לא היה מבוטח, התביעה הוגשה לפי פקודת הנזיקין ולא לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים – שכללי הפיצויים בו שונים.
פסק הדין של השופטת מוריה צ'רקה העלה את הבעייתיות הטמונה בכך שפקודת הנזיקין לא מגבילה את סכום הפיצויים על כאב וסבל, בניגוד לחוק המיוחד, מה שמאפשר דווקא לנהגים לא מבוטחים לזכות בפיצוי גבוה יותר מאלה שפעלו כחוק.
התאונה שבגינה הוגשה התביעה אירעה לפני כ-4 שנים וחצי בכביש עירוני באום-אל-פאחם. התובע, אז בן 37, נפגע קשה ביד שמאל כשלטענתו הנהג-הנתבע סטה לעבר הנתיב שלו והתנגש בו.
השופטת צ'רקה קבעה כי הוכח שהאשם העיקרי בתאונה הוא הנהג-הנתבע, שהורשע בהליך פלילי אך עם זאת הטילה על התובע 10% אשם תורם משום שהיה מצופה ממנו להיזהר יותר.
בהמשך נדונה שאלת הנזק, כשעיקר המחלוקת נסב על הפיצויים המגיעים לתובע עבור כאב וסבל.
כאן חשוב לציין כי בתביעה שמוגשת לפי החוק לפיצוי נפגעי תאונות הזכאות לפיצוי ברכיב זה מוגבלת לתקרה יחסית למצב הפגיעה. אולם מאחר שהתובע לא היה מבוטח ולא יכול היה להגיש תביעה לפי החוק, הוא הגיש את התביעה לפי פקודת הנזיקין, וטען שהוא זכאי לפיצויים גבוהים בהרבה מאלה שנקבעו בו.
חברת הביטוח הגיבה בטענה הגיונית, ולפיה לא ייתכן שנהג שלא ביטח את רכבו כחוק יקבל פיצוי גבוה יותר מנהג שכן עשה ביטוח.
לא בכוונה
השופטת צ'רקה התייחסה לדברים בכובד ראש. היא אמנם הבהירה כי למרות הבעייתיות האמורה, ההלכה קובעת לא מאפשרת להגביל את הפיצוי בתביעות נזיקין רגילות לתקרת הפיצוי שבחוק המיוחד. עם זאת, היא מצאה פתרון יצירתי באמצעות שימוש בשיקול ערכי שהרי אין לאפשר ש"חוטא יצא נשכר".
השופטת הפנתה למה שמכונה "בעיית הרוכב החופשי" שמתייחסת למצבים שבהם אדם בוחר שלא לפעול כמתחייב מתוך ידיעה שמישהו אחר יעשה כן ויכסה על הנזק שלו.
במקרה הנוכחי, התובע בחר לחסוך כסף על ביטוח בידיעה שאם ייפגע בתאונה חברת הביטוח של הנהג הפוגע תכסה את נזקיו. בהתחשב בכך, הרי שלא מגיע לו פיצוי גבוה מזה שמגיע לנפגע שכן ביטח את עצמו.
השופטת הדגישה כי תוצאה זו הגיונית בפרט לנוכח העובדה שהנזק לא נגרם במכוון. "בניגוד למעשה נזיקין שבוצע בכוונה לפגוע, ואשר עלול להסב מידה רבה של עוגמת נפש, נדמה כי תאונת דרכים, גם אם נגרמה ברכב חסר ביטוח, מצויה בקצה השני של הסקאלה של מעשי הנזיקין. בשל העובדה המצערת שתאונות דרכים הן אירוע נפוץ מאד, הניזוק מרגיש שהמזיק לא פעל בכוונה, אלא שאלו דברים שקורים, ושבאותה מידה יכול היה להיות הוא עצמו בצד הפוגע, ולא בצד הנפגע".
משכך, השופטת פסקה לתובע פיצוי של 40 אלף שקל בלבד על כאב וסבל. לסכום זה יתווספו פיצויים על הפסדי שכר, פגיעה בכושר השתכרות, עזרה והוצאות רפואיות.
בסך הכל, לאחר ניכוי האשם התורם, זכה התובע ב-254,943 שקלים בנוסף להחזר הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 13% מהסכום.
- ב"כ התובע: ניסים גרה, עורך דין נזיקין
- ב"כ הנתבעים (הנהג וחברת הביטוח כלל): עו"ד נתנאל בר אילן
עו"ד ערן פאר
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.