סבתא כתבה בצוואה כי אם בתה תלך לעולמה יעבור חלקה לאחיה. הנכד, בנה של הבת, הצליח להוכיח שחסרה מילה במשפט והוא זכאי לקבל את החלק שמיועד לאימו
השופטת עידית בן-דב ג'וליאן קיבלה לאחרונה תביעה של אדם לתקן טעות סופר שנפלה בצוואת סבתו. הסבתא הותירה שני ילדים ונכד אחד (התובע, הבן של בתה). שני הילדים נפטרו לאחר אמם. בצוואה כתבה הסבתא שאם בתה תלך לעולמה יעבור חלקה לאחיה. הנכד טען שמהמשפט נשמטה המילה "לפני" וסבתו ביקשה להתייחס למצב בו בתה תלך לעולמה לפניה. מנהלות העיזבון של הבן התנגדו אך השופטת מצאה את עמדת הנכד הגיונית.
הסבתא נפטרה באוגוסט 2004. ב-1996 היא ערכה צוואה בה הורישה את רכושה לשני ילדיה. בנה נפטר ב-2016 ולא הותיר ילדים אך השאיר צוואה בה הוריש את רכושו לאחד ממכריו. בתה נפטרה ב-2007 והותירה בן, נכדה היחיד של הסבתא המנוחה.
בצוואה קבעה הסבתא כי אחת הדירות תעבור לבנה, דירה אחרת לבתה וזכויות בדירה שלישית, כמו גם כספים ותכשיטים, יחולקו שווה בשווה בין הילדים. בסעיף נוסף כתבה הסבתא – "אם בתי תלך חו"ח לעולמה – יעבור כל חלקה על פי צוואה זו לאחיה". על סעיף זה התעוררה מחלוקת בין הנכד לבין מנהלות עיזבונו של הבן המנוח.
מנהלות העיזבון טענו כי על פי הצוואה כל חלקה של הבת אמור לעבור לבן, ובהתאם למכר שירש אותו.
הנכד טען כי בצוואה נפלה טעות קולמוס וסבתו ביקשה לכתוב כי אם בתה תלך לעולמה לפניה, יעבור חלקה לאחיה. לשיטתו, מאחר שהבת (אימו) נפטרה אחרי הסבתא ולא לפניה, חלקה אמור לעבור אליו כיורש היחיד שלה.
הוא הדגיש כי הקשר בינו לבין סבתו היה יציב והגיש סרט וידאו בן שעתיים בו הוא נראה שוהה לצד הסבתא ומשוחח איתה. לדבריו, הסבתא לא התכוונה להדיר אותו מהצוואה והסעיף שבמחלוקת נועד לחול רק במקרה שבתה תמות לפניה, מה שלא התרחש.
לדבריו, מנהלות העיזבון מבקשות לתת לסעיף פרשנות מוטעית, מוזרה ומעוותת שכן אף אחד לא חי לנצח ואין משמעות הגיונית למשפט "אם בתי תלך חו"ח לעולמה".
מנהלות העיזבון טענו כי הסבתא ביקשה להדיר את נכדה מהצוואה מאחר שלאורך השנים הוא העדיף את משפחת אביו על פני משפחת אימו. לטענתן, נוסח הסעיף צריך היה להיות "אם ביתי תלך חו"ח לעולמה – בין אם לפני ובין אם אחריי – יעבור כל חלקה לאחיה".
גזירת גורל
"בהינתן כי המוות הנו גזירת גורל, בבחינת ודאי, אין כל הגיון להתנות את העברת חלקה של הבת לאחיה 'אם תלך לעולמה'", כתבה השופטת עידית בן-דב ג'וליאן מבית המשפט למשפחה בפתח תקווה.
היא קיבלה את עמדת הנכד כי נפלה טעות קולמוס של עורך הצוואה בהשמטת המילה "לפני", שכן לא ניתן ליצוק תוכן ממשי לסעיף בכל דרך אחרת.
לדבריה, היא השתכנעה כי המנוחה ביקשה להתייחס למצב בו בתה תמות לפניה, ובמקרה כזה להעניק את כל רכושה לבנה. השופטת כתבה כי פרשנות זו מתיישבת עם עדות עורך הדין שערך את הצוואה שהבהיר שכמו כל הורה, המנוחה רצתה שהילדים שלה יירשו אותה, אך גם ידעה שיכול להיות מצב שמישהו מהילדים ימות לפניה, והתייחסה לכך בצוואה.
הנכד יקבל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 37,736 שקל מתוך עיזבון דודו.
- ב"כ התובע: עו"ד יהודה בוקוולד, עו"ד רן אפק
- ב"כ הנתבע: עו"ד טובה שמר-אורן, עו"ד אסנת וולף
עו״ד יעקב עופרי אוזן
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.