מיליון שקלים לצעיר שנפגע ממכונת שטיפה ביום הראשון לעבודה

בן 22 החל לעבוד בשטיפת מכוניות ללא הדרכת בטיחות ומבלי שסופק לו ציוד מגן. הוא החליק ורגלו נתפסה בשרשרת מכונת השטיפה. המעסיקה תפצה

בבית המשפט המחוזי בחיפה התקבלה לאחרונה תביעה שהגיש עובד לשעבר בתחנת שטיפת מכוניות נגד מעסיקתו. העובד נפצע בזמן שהכין רכבים לשטיפה, כשרגלו נגררה למכונה. טענתו כי המעסיקה התרשלה כשלא הדריכה אותו כראוי ולא סיפקה לו נעלי עבודה התקבלה. המעסיקה טענה כי האחריות לתאונה מוטלת כולה על התובע אך בית המשפט לא הטיל עליו אשם תורם.

התובע, יליד 1994, סיפר שהתאונה התרחשה ביולי 2016 כשעבד בתחנה לשטיפת מכוניות שבבעלות הנתבעת. הוא ציין שיום התאונה היה יום עבודתו הראשון. כשהפעיל את מכונת שטיפת הרכבים, כפי שהוסבר לו, נתפסה רגלו הימנית בשרשרת מכונת השטיפה, וכתוצאה מכך נגררה אל תוך המכונה שגרמה לפגיעה קשה ברגלו. הוא סבל משברים ונדרש לניתוחים ושיקום. 

התובע טען שהמעסיקה שלו אחראית לתאונה. הוא הדגיש שהושאר ביום הראשון לעבודתו לטפל לבד בשטיפת רכבים וכניסתם רכבים למכונת השטיפה, הוא לא חתם על נהלי בטיחות והדרכה כמתחייב בחוק ולא סופקו לו נעלי עבודה, אף שמדובר בעבודה עם חומרים מחליקים.

הנתבעת טענה מצידה שהתובע הוא הגורם היחיד לתאונה. לדבריה, התובע לא היה אמור להפעיל את המכונה אלא רק להתבונן במפעיל, והתאונה התרחשה "שעה שהתובע שעמד ליד מפעיל המכונה והתבונן במעשיו, ובשלב כלשהו כאשר המכונית מצוייה כבר על המסוע ומסיבה לא ברורה בפעולה רשלנית ומסוכנת החליט לעלות על המסוע, בניגוד להוראות, ונפגע".

סביבת עבודה מסוכנת

סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופטת בטינה טאובר, קיבלה את גרסת התובע. היא קבעה שמחומר הראיות עולה כי נוכחותו של התובע היתה נדרשת בקרבת מכונת השטיפה.

לדבריה, גם בהנחה שהתובע לא היה אמור להפעיל את המכונה, הרי שאין ספק שהוא התבקש לבצע פעולות לפני כניסת הרכב למכונה, שהתבטאו בין היתר בקיפול מראות והתזת מסיר שומנים על הגלגלים ושטיפתם. גרסת התובע כי החליק ונפל על המסוע של מכונת השטיפה נתמכת גם בטופס שהוגש למוסד לביטוח לאומי.

בנסיבות אלה קבעה השופטת שיש להטיל את האחריות לתאונה על הנתבעת, שהתרשלה. השופטת ציינה שתקנות ארגון הפיקוח על העבודה מבטאות את החובה למסור לעובד מידע עדכני בדבר הסיכונים במקום העבודה, להדריכו בעניין מניעת סיכונים והגנה מפניהם. עוד קובעות התקנות את האמצעים שיש לנקוט כדי לוודא שההדרכה שניתנה לעובדים הובנה על ידם כראוי וכי הם פועלים על פיה.

במקרה זה, משמדובר בסביבת עבודה מסוכנת, היה צריך להסביר לתובע באופן מדויק שאין להתקרב למסוע בשום פנים ואופן ואת הסיכונים הכרוכים בכך, על מנת למזער את הסכנה הנשקפת ממנו. הדרכה נדרשת זו לא נתנה לתובע.

בנוסף, הוכח שהנתבעת לא ייצרה סביבת עבודה בטוחה שתגן על התובע. הנתבעת לא סיפקה לתובע בגדי ונעלי עבודה ולא הבהירה לתובע כי הוא נדרש, לכל הפחות, לנעול נעליים שמתאימות לסביבת העבודה המחליקה. השופטת לא מצאה בסיס להטלת אשם תורם על התובע.

באשר לנזק, השופטת קיבלה את חוות דעת המומחה שמינתה, וקבעה שהתובע נותר עם 32% נכות, ועם נכות תפקודית בשיעור 25%. 

שיעור הפיצוי הועמד על סכום של 1,615,000 שקל. בניכוי הסכומים שקיבל התובע מביטוח לאומי הנתבעת תשלם 823,000 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 20% והוצאות.

• ב״כ התובע: עו"ד ישראל קלינמן ואח
• ב״כ הנתבעת: עו"ד אבי אמסלם ואח'
• ב״כ צד ג׳ 1:  עו״ד צבי יעקובוביץ
• ב״כ צד ג׳ 2: עו״ד אנה אלרואי ואח'

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.