הרופא נמנע מלבצע למטופל שנפגע בעינו את המינימום – בדיקת ראייה, והסתפק במתן אנטיביוטיקה. השופטת: "כנראה שהפניה לרפואה דחופה הייתה מצילה את העין"
בית משפט השלום בירושלים חייב לאחרונה את רשת המרפאות טר"ם לפצות מטופל שאיבד ראייה בעין בחצי מיליון שקל עקב רשלנות רפואית. בתגובה לתלונת האיש על חדירת גוף זר לעין העניק לו רופא הרשת מרשם לאנטיביוטיקה, והפנה אותו להמשך מעקב בקהילה. השופטת קרן מילר קבעה שנוכח גורמי הסיכון של האיש היה על הרופא להפנותו למיון, וכי פעולה זו לבטח הייתה מצילה את ראייתו.
התאונה שבגינה ניגש התובע (55) לקבל טיפול רפואי בטר"ם אירעה בספטמבר 2018, בסופרמרקט שבו עבד כקצב. לטענתו, בזמן שעסק בחיתוך בשר הרגיש לפתע שמשהו עף לתוך עינו הימנית. עם סיום העבודה הוא נסע לטר"ם. לאחר הבדיקה שוחרר עם מרשם לאנטיביוטיקה והוראה להגיע למעקב רפואי בקהילה לאחר ארבעה ימים.
אלא שהטיפול האנטיביוטי לא הועיל והאיש שם פעמיו למרפאת עיניים בקופת החולים. בניגוד לעמיתו בטר"ם, הרופא שבדק אותו הפעם לא התמהמה והפנה אותו מיידית ל"שערי צדק", שם אובחנה אצל האיש היפרדות רשתית מלאה בעין ימין (מצב חירום שעלול לגרום לעיוורון). בהמשך הוא נותח בבית החולים אך ראייתו בעין הימנית אבדה.
לטענת האיש, הרופא בטר"ם השלה אותו שהוא סובל מדלקת פשוטה שתחלוף תוך מספר ימים, כשלמעשה הוא הגיע עם קרע ראשוני ברשתית שהצריך טיפול דחוף עוד באותו הערב, ולכל המאוחר למחרת בבוקר. לטענת התובע, רוב הסיכויים שהתייחסות מהירה לבעיה הייתה מצילה את ראייתו בעין, ויש לחייב את טר"ם לפצותו על רשלנותה.
רשת המרפאות, מנגד, כפרה ברשלנות כלשהי מצדה. לטענתה כלל לא הוכח שלתובע נגרמה חבלה בעין, וגם לא הייתה אינדיקציה בזמן אמת שלימדה על שינוי לרעה בראייתו. מכאן, לטענת הנתבעת, שלא היה מצופה ממנה להפנות אותו לרפואה דחופה.
הראיה להתרשלות: עין שמאל
תחילה דחתה השופטת מילר את התכחשות טר"ם לגרסת המטופל. לדבריה, הן הרישומים הרפואיים והן נסיבות העניין כמו פניית התובע לקבלת טיפול בשעת ערב מאוחרת, מלמדים שגרסתו אותנטית. מכאן ניגשה השופטת לברר את סוגיות ההתרשלות והקשר הסיבתי.
אשר לעניין הראשון היא קבעה שרופא טר"ם פעל ברשלנות כשבין היתר לא ערך לתובע את המינימום הנדרש – בדיקה לחדות ראייה. יתרה מכך, הוא לא מילא לתובע שאלון כמתחייב בנהלים. ואולם עיקר הרשלנות, לדברי השופטת, נעוץ בכך שהרופא לא הפנה את האיש לרפואה דחופה.
"בהתחשב בכך שמדובר במטופל בעל גורמי סיכון להיפרדות רשתית המתלונן על גוף זר בעין", כתבה השופטת, "ברור מעדותו של מומחה התובע כי לכל הפחות יש להפנותו בדחיפות למיון עיניים או לבדיקת רופא עיניים למחרת בבוקר".
בהקשר לכך היא ציינה שאחרי התאונה בסופר עבר התובע אירוע נוסף שגרם לקרע ברשתית, הפעם בעין שמאל, אלא שבאותו מקרה התובע הופנה לקבלת טיפול מידי, מה שבסופו של יום הציל את ראייתו בעין זו. עובדה זו מלמדת, לדברי השופטת, על הקשר הסיבתי הנדרש בין התרשלות טר"ם לבין הנזק, שכן אם התובע היה מופנה למיון אחרי הביקור בטר"ם סביר להניח שמאור עינו הימנית היה חוזר אליו.
בנסיבות אלה נפסק לתובע פיצוי בסך 405,000 שקל עבור נזקיו השונים, כמו כאב וסבל ואובדן שכר, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 94,770 שקל והוצאות משפט.
- ב"כ התובע: עו"ד עידו שטאובר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ליאור פרי ועו"ד מאי הררי
- ב"כ צד ג': עו"ד מאיר עליאש ועו"ד תמר כנען
עו"ד יהונתן מרסיאנו
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.