אדם שרכש ירקות ישירות מהחקלאי הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה שתמחור הסחורה – לפי סלסלות ולא לפי משקל – מנוגד לחוקי הגנת הצרכן. בקשתו נדחתה
בית המשפט העליון קבע לאחרונה כי השיטה של מכירת ירקות בסגנון "העמס ככל יכולתך" הינה חוקית ואינה נוגדת את דיני הגנת הצרכן. השופטת ענת ברון קיבלה בקשת רשות ערעור שהגיש חקלאי המנהל עסק לממכר ירקות נגד פסיקה שקבעה כי שיטת המכירה הייחודית בה הוא נוקט – לפי סלסלות במחיר קבוע מראש – אינה חוקית. היא קבעה שאדרבה, השיטה דווקא מיטיבה עם הלקוח ואין עמה שום בעיה. השופטים דוד מינץ ושאול שוחט הסכימו עם פסק הדין.
המערער הוא חקלאי ותיק ממושב בשפלה המנהל עסק לממכר תוצרת חקלאית. המכירה במשק מבוססת על מודל כלכלי של מכירת פירות וירקות ישירות מהחקלאי באופן שמנטרל את עלויות התיווך ומוזיל את המחיר הסופי לצרכן. בין היתר מציע בית העסק ללקוחות אפשרות למלא סלסלות בגדלים שונים ובמחירים קבועים מראש, ללא תלות במשקל הסחורה.
המשיב בערעור ביקר במקום לאחר שראה לגביו פרסומים שונים. במהלך ביקורו הוא הבחין להפתעתו שהמוצרים אינם מתומחרים בשיטה המסורתית לפי משקלם כמו בסופר, אלא בסגנון "מלא כפי יכולתך". כתוצאה מכך הוא החליט לעשות מעשה והגיש נגד החקלאי בקשה לאישור תובענה ייצוגית.
לטענתו מדובר בשיטת מכירה העלולה להטעות את הצרכן והיא אף אינה חוקית, באשר היא מפרה את חובת הצגת המחיר לפירות וירקות לפי משקל של 1 ק"ג. החקלאי לעומתו טען שמדובר בשיטה שדווקא מועילה לצרכן – מאחר והיא מאפשרת לו להעמיס סחורה בנדיבות כראות עינו – ובשום אופן אינה מהווה הטעיה.
"חווית משתמש מסוג אחר"
בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה לייצוגית בנימוק שבעל המשק הפר את חובתו להציג את מחיר המוצרים פר קילוגרם. החקלאי לא השלים עם התוצאה והגיש את בקשת רשות הערעור באמצעות עו"ד עודד שטייף.
לטענתו, שיטת המכירה בעסק שלו מתיישבת עם תכליות דיני הגנת הצרכן וכוללת יתרונות רבים, אשר די בהם כדי להצדיק את דחיית הבקשה לייצוגית.
מנגד טען הצרכן, שיוצג באמצעות עו"ד רן יסעור, כי החלטת המחוזי נכונה שכן מדובר בשיטת מכירה מטעה המסתירה מעיני הלקוחות מידע מהותי.
אלא שהשופטת ברון חשבה אחרת. היא כתבה שהעסק של המערער "מציע לצרכנים חווית משתמש מסוג אחר שבה הצרכן בוחר ישירות את הירקות או הפירות ובתוך כך יוצר לעצמו סלסילה שמותאמת להעדפותיו", כאשר מחיר כל סלסלה "גלוי ומוצג באופן ברור וקריא לכל".
לשיטתה לא רק שאין מדובר בשיטת מכירה מטעה ובלתי חוקית, אלא שמדובר בסגנון מכירה המיטיב עם הצרכן. זאת, לדברי השופטת, משום שלצרכנים מידע מלא בדבר איכות המוצר, כמות המוצר הנרכש ומחירה הסופי של העסקה, כאשר הכול ממוסגר בחווית קנייה ייחודית שבה הצרכן רשאי למלא כאוות נפשו מוצרים בסלסילה שמחירה מסומן.
לפיכך, כתבה השופטת, דרך המכירה בה נוקט המערער מתיישבת היטב עם חובות הגילוי המוטלות על עוסק ובוודאי שאין בה כדי להטעות את הצרכן. בתוך כך היא הוסיפה שמדובר בשיטה הוגנת המייצרת ודאות ושקיפות גבוהה כלפי הצרכן עוד בטרם ביצע את הרכישה.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שהבקשה לניהול תובענה ייצוגית נגד החקלאי – תידחה. היא חייבה את המשיב ב-25,000 שקל הוצאות.
השופטים מינץ ושוחט, כאמור, הצטרפו לפסק דינה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.