מכר את המשק החקלאי בניגוד להסכם - ויפצה

האיש התחייב בעבר שהמשק יועבר לבתו ולאחיינו עם מותו, ולא יימכר אלא בהסכמתם. לאחר שביהמ"ש למשפחה קבע שההסכם עוסק בירושה ואינו חוקי, המחוזי קבע שהוא תקף

גבר שמכר משק על דעת עצמו, מבלי לקבל את הסכמת אחותו ובנה כפי שהתחייב בעבר, ישלם להם פיצוי - כך נקבע לאחרונה בבית המשפט המחוזי בלוד. בכך הפכו השופטים צבי ויצמן (אב"ד), צבייה גרדשטיין פפקין וכרמית בן אליעזר את החלטת בית המשפט למשפחה, לפיה מדובר בהסכם בדבר ירושתו של אדם, הבטל לפי חוק הירושה. 

המערערת והמשיב הם אחים. בשנות ה-80 החליטו הוריהם למנות את הראשונה כ"בת ממשיכה" אלא שלבסוף הדבר נכשל, מכיוון שהיה לה כבר נכס במושב. על הרקע הזה הועבר המשק לבעלות הבן-המשיב. באוגוסט 1996 הוא חתם על "התחייבות בלתי חוזרת" כלפי אחותו ובנה, המערער.

באותו מסמך התחייב האיש שאת המשק יקבלו בתו ובן אחותו, בחלקים שווים, "שעה אחת לפני פטירתי". עוד הצהיר המשיב במסגרת כתב ההתחייבות ש"המשק לא יימכר אלא בהסכמה משותפת של שני ילדינו", כאשר "במקרה שירצה צד למכור את המשק (בהסכמה) - לצד הנשאר תהיה זכות ראשונית על פני קונה אחר". 

ואולם הצהרות לחוד ומציאות לחוד. בשלב מסוים לאחר חתימת כתב ההתחייבות מכר האח את המשק לאחרים, ללא הסכמת אחותו או בנה.

במרץ אשתקד דחה בית המשפט למשפחה בפתח תקווה את תביעת האחרונים לפיצוי בגין הפרת ההתחייבות, בנימוק שהביטוי "שעה אחת לפני פטירתי" צובע את ההסכם כעוסק בירושתו של אדם, הבטל לפי חוק הירושה, ומכאן הערעור שהוגש למחוזי.

לטענת האחות ובנה, בית המשפט למשפחה טעה בהחלטתו. לעמדתם האח התעשר על חשבונם שעה שמכר את המשק ללא הסכמתם בניגוד להתחייבותו, ומכאן שמחויב לפצותם.

מנגד טען האח שפסק הדין נכון ואין להתערב בו. בפרט נטען שצדק בית המשפט כשקבע כי כתב ההתחייבות בטל, מאחר שסותר לסעיף 8 לחוק הירושה.

התכוונו למתנה בחיים

אבל שופטי המחוזי דחו טענה זו, ובתוך כך הפכו את החלטת בית המשפט למשפחה שלפיה התחייבות האח מהווה "הסכם בדבר ירושתו של אדם".

השופטים קבעו כי כוונת הצדדים מאחורי אותה התחייבות נלמדת משורת הסכמים שנחתמו בין בני המשפחה באותה תקופה, והיא הייתה ברורה - הענקת מתנה בחיים, ולא אחר המוות. בנסיבות אלה, אין מקום לשחרר את בעל המשק מהתחייבותו רק בשל לשונו הפגומה של כתב ההתחייבות.

בהקשר לכך הדגישו השופטים שגם במסגרת הסכם בין האב המנוח לבנו-המשיב, אשר נחתם ימים ספורים טרם כתב ההתחייבות, נרשם שהמשק יועבר לאחרון "שעה אחת לפני פטירת" האב, אלא שכאן אין טענה מצד בנו שמדובר בעסקה בירושה עתידית. "כיצד יכול הוא כעת לנשוב קר וחם באותו הבל פה, ולנסות ולטעון לאי קיום התחייבות הנוקטת באותה לשון אשר הביאה לו זכויותיו?", תהו השופטים והוסיפו: "הדברים עולים כדי התנהלות חסרת תום לב שאין מקום להסכין עמה".

על כך הוסיפו השופטים כי "אין כל היגיון בטענה כי הצדדים להסכמים טרחו והסדירו בהוראות מפורטות את ההתחייבות להעביר את המשק לשני האחיינים, אם במחי יד יכול המשיב להתנער מכל מחויבות כלפי אחותו ואחיינו, למכור את המשק ללא כל הגבלה, מבלי לקבל את הסכמתם או ליידע אותם, ולשלשל את התמורה כולה לכיסו".

בנסיבות אלה קבעו השופטים שההסכם תקף ובעל המשק מחויב לפצות את אחותו ובנה על הפרתו. התיק יוחזר לבית המשפט למשפחה לקביעת גובה הפיצוי. בנוסף חויב המשיב בהוצאות של 15,000 שקל לטובת המערערים.

• ב"כ המערערים: עו"ד אלי גרונדשטיין
• ב"כ המשיב: עו"ד ר. סידי ואח'

עו"ד דקל מנחמי עוסק/ת בנחלות ומשקים במושבים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.