רגלו של הפועל נמעכה והוא נזקק לניתוחים ושיקום. המעסיקה טענה כי לפגיעה יש השלכות תפקודיות מינוריות אך בית המשפט התרשם אחרת
השופט בן ציון ברגר קיבל לאחרונה תביעה שהגיש אדם שנפצע בתאונת עבודה ב-2017. רגלו של התובע נמעכה כשנהג מלגזה עלה עליה בטעות. המחלוקת המרכזית בין התובע לבין חברת מנורה, שביטחה את המעסיקה, הייתה בשאלה האם לנכותו יש השלכות על תפקודו ויכולתו להשתכר. השופט קבע שהנכות התפקודית עומדת על 50% ולאחר ניכוי תגמולי ביטוח לאומי המעסיקה תשלם כחצי מיליון שקל.
התובע, יליד 1971, עבד בחברת ״חד אסף מתכות״ בעכו כיוצק פלדה. באוגוסט 2017 נהג אחד מעובדי החברה במלגזה שלטענת התובע שוקלת 16 טון ועלה עם גלגלי המלגזה על כף רגלו של התובע.
הוא פונה לבית החולים הגליל בנהריה, שם אובחן כסובל מפצע מעיכה בכף רגלו הימנית ושבר בבוהן כף הרגל הימנית. התובע עבר מספר ניתוחים ושיקום.
לדבריו, כתוצאה מהתאונה הוא סובל מכאבים עזים והגבלות קשות ומתהלך בעזרת קביים. בנוסף לדבריו, חלה התדרדרות קשה במצבו הנפשי.
התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי ונקבעה לו נכות בשיעור של 63%. ועדה רפואית שליד המל״ל תיארה את המגבלה בכף הרגל וציינה כי התובע מתקשה להניח את כף הרגל במקביל לרצפה וכי הוא סובל ממגבלה ביישור הקרסול.
בין הצדדים התעוררה מחלוקת בשאלת הנכות התפקודית. התובע ביקש כי בית המשפט יקבע שהנכות התפקודית היא בגובה הנכות הרפואית. לדבריו, הוא מסתייע בקביים וכיסא גלגלים ואינו יכול לעסוק בעבודות פיזיות כבעבר.
המעסיקה טענה כי רכיבי הנכות הרפואית של התובע בגין צלקת ונכות בגין מצב נפשי אינן בעלות השפעה תפקודית על יכולת עבודתו וכושרו להשתכר. לטענתה, התובע במצבו בהחלט יכול לחזור ולעבוד, בקשת רחבה של אפשרויות תעסוקה (שיווק, פקידות, מכירה והדרכה) חרף מגבלותיו המינוריות במהותן.
מגבלה בהיקף העבודות
השופט בן ציון ברגר מבית משפט השלום בקריות קבע שנכותו התפקודית של התובע עומדת על שיעור של 50%.
הוא ציין כי לא שוכנע שהתובע אינו מסוגל לכל עבודה המותאמת למגבלותיו. ואולם, מאחר שהתובע מתקשה בעמידה או בהליכה ממושכת, וכי אופי המקצוע שלו הוא פיזי במהותו, לא ניתן להתעלם מכך שקיימת מגבלה על היקף העבודות שהוא יהיה מסוגל לבצע.
עוד כתב השופט כי אמנם חלק מהנכות הרפואית נקבעה על צלקות ונכות נפשית, אך בשילוב המגבלה האורתופדית גם לנכויות אלה יש משמעות תפקודית והן תורמות להעצמת המגבלה.
בסיכומו של דבר על הפסדי שכר, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות, נסיעות וכאב וסבל חויבה הנתבעת לפצות את התובע בסך של 2,268,673 שקל בניכוי 11,000 שקל ששולמו בגין תשלום תכוף ועוד 1,770,014 שקל בגין תגמולי ביטוח לאומי.
עוד חויבה הנתבעת בהחזר אגרה ושכ״ט עו״ד בסך 13%.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו״ד יוסי ניזרי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.