בית החולים טען כי הצעירה נפטרה בגלל "סיבוך נדיר", אבל אחותה גרסה שסיבת המוות נעוצה בהתעלמות הרופאים מפוטנציאל הנזק של הטיפול ההורמונלי שנטלה. האחות תפוצה ב-110,000 ש'
יורשת של צעירה שנטלה תרופה בשם "אקטיבל" ומתה אחרי ניתוח לב פתוח, תפוצה ב-110,000 שקל – כך נקבע לאחרונה בבית משפט השלום בחיפה. השופטת נסרין עדוי פסקה את הפיצוי לאחותה של המנוחה על הדרך הפשרה, על רקע טענתה כי סיבת המוות נעוצה ברשלנות רפואית מצד הרופאים בדמות התעלמותם מההשפעה ההרסנית שיש לטיפול ההורמונלי על הצלחת הניתוח, וכפועל יוצא על הצלת חיי אחותה.
אחותה המנוחה של התובעת סבלה מבעיות בלב. ביוני 2018 היא אושפזה במחלקת ניתוחי לב בבית החולים רמב"ם והוחתמה על טופס הסכמה לביצוע ניתוח לב פתוח. ברקע הדברים הייתה העובדה שמאז 2010 נטלה המנותחת טבליות "אקטיבל". לטענת התובעת, מדובר בגלולות למניעת היריון. בעלון לצרכן של התרופה נכתבה האזהרה הבאה: "אם את צריכה לעבור ניתוח עלייך ליידע את הרופא שאת מטופלת ב'אקטיבל'. ייתכן ויש צורך להפסיק את הטיפול בטבליות אלה 4-6 שבועות לפני הניתוח לשם הורדת הסיכון להיווצרות קרישי דם".
ואולם הרופאים לא המתינו עם הניתוח. יומיים בלבד אחרי חתימת המנוחה על טופס ההסכמה, הם החלו בתהליך ההרדמה. בקשר לכך סיפרה התובעת כי יממה בלבד טרם הניתוח התכתבה אחותה עם חברתה, והביעה בפניה חשש ללכת לניתוח בידיעה שטרם חלפה "תקופת הצינון" המוזכרת בעלון לצרכן של הטבליות – דבר שעלול לגרום לקרישת דם ולצורך במדללים.
ואכן, מצבה של המנותחת הלך והידרדר לאחר הניתוח. כשבוע בלבד אחרי הניתוח היא החלה לסבול, בין היתר, מקוצר נשימה ניכר, והחלו להצטבר בחלל בית החזה שלה נוזלים אשר הצריכו ניקוז. בדיעבד התברר, לטענת אחותה, כי החשש בדבר היווצרות קריש דם התממש.
אפשר היה לדחות את הניתוח?
התובעת המשיכה וסיפרה כי פחות מחודש אחרי הניתוח אחותה קרסה ונזקקה להחייאה. בשלב זה הועברה המנוחה לטיפול נמרץ, אלא שהמאמצים להחזירה למוטב לא הועילו, כאשר בדצמבר 2018 היא הוגדרה כחולה הנוטה למות. שבועיים לאחר מכן – כחצי שנה לאחר ביצוע הניתוח – היא הלכה לעולמה.
לטענת התובעת, ניתן היה למנוע את המוות המיותר של אחותה אם רק הרופאים היו מתייחסים כמו שצריך לפוטנציאל הנזק של הגלולות שנטלה. לדבריה, התופעה של קרישיות יתר בדם כתוצאה משימוש בהורמונים למניעת היריון ידועה מאז שנות השישים, ובנסיבות אלה היו הרופאים צריכים להמתין עם הניתוח עד חלוף השפעת הטיפול ההורמונלי.
מנגד טענה המדינה, כבעלת בית החולים רמב"ם, כי המנוחה השתמשה בתחליף הורמונלי מסוג אקטיבל ולא בגלולה למניעת היריון. לשיטתה, פטירת המנוחה אירעה עקב סיבוך נדיר שלא ניתן היה לצפות או למנוע אותו, ואין כל קשר בינה לבין נטילת הטבליות. בתוך כך טענה הנתבעת שעצם נטילת התרופה אינה מהווה עילה לדחיית הניתוח, שכן הסיכון שנשקף לצעירה כתוצאה מדחיית הניתוח גבוה יותר.
המדינה הדגישה בטיעוניה כי המנוחה נפטרה למרות הטיפול המיטבי שקיבלה בבית החולים, ולא בגללו. מכאן שאין לייחס לצוות הרפואי רשלנות כלשהי.
בסופו של יום הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה הדיון בתיק יסתיים בפסק דין על דרך הפשרה, ללא צורך בנימוקים. "לאחר ששקלתי את טענות הצדדים", פסקה השופטת עדוי, "אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת פיצויים בסך כולל של 110,000 שקל".
- ב"כ התובעים (האחות והעיזבון): עו"ד עודד בולדו
- ב"כ הנתבעת: עו"ד פזית גלובינסקי
עו"ד רונית בימבליך-פצנובסקי
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.