ממונה בייפוי כוח מתמשך יוכל לנהל משפט בשם אימו

מיופה הכוח עתר לאסור על אחיו ללון ביחידת הדיור הצמודה לאימם, בטענה שהדבר פוגע בטובתה. בתגובה העלה האח טענת חוסר סמכות, אך בית המשפט דחה אותה

גבר שאימו מינתה אותו בייפוי כוח מתמשך כאחראי על ענייניה בהינתן אובדן כשירות, יוכל לנהל בשמה הליך משפטי נגד אחיו, בנה הנוסף. כך נקבע לאחרונה בבית המשפט למשפחה בפתח תקווה. בתגובה לבקשת הממונה לאסור על אחיו לישון בבית האם, בטענה שהדבר אינו לטובתה, טען האחרון שאחיו נעדר סמכות לנהל את המשפט. השופטת שירלי שי קבעה שהוא דווקא מוסמך.

התובע והנתבע הם אחים, בניה של קשישה בשנות השמונים לחייה. בשלב מסוים ערכה הקשישה ייפוי כוח מתמשך לטובת התובע, אשר נכנס לתוקף לפני כשנתיים על רקע ירידה במצבה הקוגניטיבי. במסגרת ההנחיות המקדימות שצורפו לייפוי הכוח, אין הוראה הקובעת שהתובע מנוע מלנהל בשם אימו הליך משפטי לכשתאבד את כשירותה.

פחות מחודש אחרי כניסת ייפוי הכוח המתמשך לתוקף הגיש מיופה הכוח תביעה נגד אחיו, להרחקתו ממנו ומאימו בשל אלימות מצדו. התובע נימק את בקשתו להרחקה מבית האם בכך שהוא נדרש להגיע לשם מעת לעת – מתוקף היותו מיופה הכוח על ענייניה הרפואיים, הרכושיים והאישיים – כאשר הימצאות אחיו במקום תמנע ממנו לטפל בה.

הממונה לא הסתפק בבקשת ההרחקה ובינואר אשתקד הגיש תביעה נוספת, ברוח דומה, לקבלת צו שיאסור על אחיו לישון בבית אימו, או ביחידת הדיור הסמוכה לו. כמו בהליך הקודם, התובע הדגיש כי נקט בתביעה לא מתוך אינטרס אישי, אלא לצורך הגנה על טובתה ורווחתה של האם ועל מנת שיתאפשר לו למלא את תפקידו כמיופה כוח.

הנתבע, לעומת זאת, טען שאחיו עושה שימוש לרעה בייפוי הכוח המתמשך לטובתו כדי להתנגח בו, כשהלכה למעשה הוא נעדר סמכות לנהל את המשפט בשם אמם. הנתבע התעקש שאימו מעוניינת כי יגור לצדה ביחידת הדיור, וממילא יש לכבד את רצונה ולסלק את התביעה.

אין חשש לניגוד עניינים

השאלה בה דנה השופטת שי הייתה האם התובע, כממונה בייפוי כוח מתמשך, מוסמך להגיש את התביעה לאיסור לינת אחיו אצל אמם ולנהל אותה בשמה, זאת ללא קשר לגוף הבקשה. מסקנתה, שנשענה הן על הוראות החוק הרלוונטיות והן על מסמך ההנחיות המקדימות שצורף לייפוי הכוח המתמשך, הייתה שהוא אכן יכול.

"במסגרת ההנחיות המקדימות פירטה האם את הנחיותיה, ואין ברשימה זו כל הוראה הקובעת כי לא ניתנת למיופה הכוח האפשרות להגיש בשמה הליכים משפטיים", הדגישה השופטת וקבעה: "האם למעשה מאפשרת ומאשרת לתובע לנהל הליך משפטי בשמה".

בהתייחסה להוראות החוק הרלוונטיות ציינה השופטת כי עולה מהן שניתן לנהל באמצעות ייפוי כוח מתמשך הליכים משפטיים. כתמונת ראי לכך חידדה השופטת שמסעיפי החוק המונים את הפעולות שמיופה כוח אינו מוסמך לבצע בשם הממנה, לא מופיעה הפעולה שעניינה ניהול הליך משפטי.

למען הסר ספק שזהו אכן רצון האם, העירה השופטת כי מעמדת האפוטרופוסית לדין שמונתה לה עולה שלא מתקיים חשש לניגוד עניינים כלשהו מצד התובע, וכי זה דואג לרווחת אימו ומטפל בה במסירות.

לפיכך השופטת קבעה שמיופה הכוח מוסמך לנהל את המשפט בשם אימו. היא חייבה את אחיו לשלם לו הוצאות משפט בסך 5,000 שקל ונתנה הנחיות לגבי המשך ניהול התביעה.

• ב"כ התובע: עו"ד יהונתן קניר
• ב"כ הנתבע: עו"ד סיגל בר אל ועו"ד יגאל גבאי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.