מנהל בחברת טקסטיל סיכם עם עובדת בכירה שתקבל 3 חודשי הודעה מוקדמת מבלי שקיבל לכך את אישור הדירקטוריון. לאחר פיטוריה קבע בית הדין לעבודה שעל החברה לשלם לעובדת את מלוא הסכום.
עובדת לשעבר בחברת ״אקספורט-ארז״ הגיש ה ב-2016 תביעה לפיצוי על פיטורים שלא כדין וללא שימוע, דמי הודעה מוקדמת ופיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה. תביעתה התקבלה חלקית ונקבע כי על החברה לקיים את הסכם ההעסקה עמה ולשלם לה 3 חודשי הודעה מוקדמת, אף שנחתם בחוסר סמכות.
החברה מייצרת ציוד טקסטיל צבאי בעיקר עבור משרד הביטחון. לפני כשלוש שנים החברה רכשה את פעילותה של חברת ״אחידטקס״ שהתפרקה. התובעת, שהועסקה באחידטקס כ-11 שנה, התחילה לעבוד באקספורט-ארז כמנהלת תכנון פיקוח וייצור בפברואר 2016. כשלושה חודשים לאחר מכן היא פוטרה.
לדבריה, עם תחילת העסקתה חתם מולה מנהל החברה על מסמך תנאי עבודה בו נכתב בין היתר כי תינתן לה הודעה מוקדמת של שלושה חודשים לפני פיטורים. ואולם, במרץ 2016 היא נקראה יחד עם עובדים נוספים לשיחה עם הנהלת החברה בה נאמר להם כי ההתחייבות ניתנה בחוסר סמכות.
העובדת טענה כי על החברה לקיים את ההסכם עמה ולשלם לה דמי הודעה מוקדמת של שלושה חודשים. עוד לטענתה, היא פוטרה לאלתר, מבלי שנערך לה הליך שימוע כדין ומבלי שניתנה לה אפשרות להסביר את עמדתה ולמנוע את פיטוריה.
החברה טענה מנגד שהעובדת פוטרה לאחר שזומנה לשימוע והוסבר לה שמדובר בפיטורי צמצום בשל קשיים כלכליים שאליהם נקלעה החברה.
היא הוסיפה כי לעובדת ניתנה הודעה מוקדמת כדין ובהתאם לתקופת העסקתה הקצרה. היא הסבירה כי הבטחת המנהל נעשתה ללא אישור הדירקטוריון והמנהל הודיע על כך לעובדת ויידע אותה שלהבטחה אין תוקף.
לא הסכימה לשינוי
השופטת הבכירה אורית יעקבס מבית הדין לעבודה בנצרת דחתה טענות העובדת בנוגע לפיטורים שלא כדין.
היא הבהירה כי אמנם נפלו לא מעט פגמים בהליך השימוע ובין היתר העובדת זומנה בעל פה ולא עודכנה כי באפשרותה להגיע לשיחה עם ייצוג משפטי. ואולם, לא כל פגם בשימוע מצדיק פיצוי. במקרה זה הוחלט על סגירת המפעל בכללותו עקב קשיים כלכליים דבר שהיה ידוע לעובדת ולשאר עובדי המפעל ובנסיבות אלה אין הצדקה לחייב את החברה.
לעומת זאת, ביחס להודעה המוקדמת קבעה השופטת כי אף שהעובדת יודעה על כך שההסכם נחתם בחוסר סמכות, על החברה לקיים אותו. השופטת ציינה כי אין ראיה לכך שהעובדת הסכימה לשינוי בתנאי ההעסקה שלה. כמו כן, בעדותה היא הסבירה בצורה כנה ואמיתית מדוע לא היה לה עניין להסכים ולוותר על ההטבה במצב בו ברור שהחברה הולכת להיסגר.
השופטת הוסיפה כי השינוי בתנאי העסקתה של העובדת וביטול שלושת חודשי ההודעה המוקדמת שהובטחו לא גובה בהודעה בכתב כנדרש בחוק. בנסיבות אלה, על החברה לשלם לעובדת תמורת הודעה מוקדמת בגובה שלושה חודשי שכר.
בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לעובדת 48,000 שקל בגין אי מתן הודעה מוקדמת וכן 3,360 שקל בגין אי הפרשה לקרן פנסיה.
בנוסף היא חויבה בהוצאות של 2,500 שקל ושכ״ט עו״ד בסך 5,000 שקל.
- ב״כ התובעת: עו"ד פיראס סעדי
- ב״כ הנתבעת: עו"ד שרון הלוי
עו״ד כרמית סוויד
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.