בית הדין לעבודה שוכנע כי תוכן המודעות עשוי "לשים אותה מטרה לשנאה או לבוז על ידי הורי הגן, ואף לפגוע במשלח ידה", ודחה את הטענות לפרסום בתום לב.
השופט נוהאד חסן מבית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל לאחרונה את תביעתה של גננת שפוטרה בבושת פנים מגן "ליטל פיפל קידס" שבעיר, והורה לבעליו לשלם לה 46,000 שקל בגין פיטורים ללא שימוע ופיצויי לשון הרע, לאחר ששוכנע כי במודעות שנתלו על גבי הגן הגננת הושמצה באופן מבזה ומשפיל.
התובעת עבדה בגן מיוני 2012 ועד פברואר 2014, אז התרחשה סצנה שלמעשה הביאה לפיטוריה. באותו יום התובעת ביקשה מאשתו של הנתבע (בעלי הגן ומנהלו) לא לתת לבתה – שהייתה מטופלת בחלק אחר של מתחם הגן – לאכול מהקציצות שהוגשו לארוחת הצהריים, היות שהן לא מספיק מבושלות.
בשלב זה הטונים עלו, ובסופו של דבר התובעת עזבה את הגן עם בתה, אחרי שהנתבע אמר לה שמחר יהיה היום האחרון שלה בגן.
למחרת היא חזרה לגן עם מכשיר הקלטה, על מנת לקבל מכתב פיטורים, אולם הנתבע אמר שהמכתב נשלח בדואר, ודרש ממנה לעזוב.
בתביעתה היא טענה כי הנתבעים הפר את חובתו לקיים שימוע לפני פיטורים. מנגד, הנתבעים טענו כי מה שהוביל לפיטורים היה העובדה שהתובעת דיברה בטלפון שלה כ-10 דקות במקום להשגיח על הילדים, ולאחר מכן נטשה את הגן.
על סמך מכתב פיטורים שנשלח אליה שכותרו "הפסקת עבודה מיידית", השופט חסן הבהיר שאין כל ספק שהתובעת פוטרה מעבודתה בלי שימוע, בניגוד לחובתו של כל מעסיק לערוך שימוע.
היה נחוש להעליב
מכאן ניגש השופט חסן לתביעת התובעת לפיצויי לשון הרע, שסיקה בשתי מודעות שנתלו על דלתות הגן, אותן ראו כ-15 עובדים וכ-70 הורים של ילדי הגן. במודעות יוחסו לתובעת "הפרות משמעת בטיחותיות וזאת לאחר שכבר הוזהרה על כך קודם לכן".
ואכן, השופט קבע כי המודעות מהוות לשון הרע, שכן מדובר בפרסומים שעלולים "להביא לפגיעה בשמה הטוב של התובעת, ולשים אותה מטרה לשנאה או לבוז על ידי הורי הגן, ואף לפגוע במשלח ידה".
בהמשך דחה השופט את טענות הנתבעים להגנת "אמת דיברתי", והבהיר כי לא הוכח שהתובעת שוחחה בטלפון כ-10 דקות, תוך התעלמות מחובתה לבצע את תפקידה ולהשגיח על הילדים. במילים אחרות, לא הוכח שהתובעת ביצעה עבירת משמעת.
כמו כן, השופט הבהיר שאין כאן פרסום בתום לב, וזאת לאחר שמתמליל השיחה המוקלטת עלה כי הנתבע "היה נחוש בדעתו להעליב ולהשפיל את התובעת, ולגרום נזק לתובעת, לבזותה ולפגוע במשלח ידה בכל דרך אפשרית, כפי שאף אמר לה, בשעה שלא ידע שהיא מקליטה את השיחה ביניהם".
לפיכך הנתבעים חויבו לשלם לתובעת 11,000 שקל בגין פיטורין שלא כדין, היעדר שימוע ואי מסירת הודעה לעובדת, ופיצוי בגין הוצאת לשון הרע כנגד התובעת, סך של 35,000 שקל. בנוסף, הנתבעים חויבו בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 9,000 שקל.
בתוך כך השופט דחה תביעה נגדית שבה דרשו הנתבעים פיצויי לשון הרע בסך 240,000 שקל, בטענה שהתובעת פרסמה בקבוצת ה"וואטסאפ" של הורי ילדי הגן כי הגן שורץ עכברים, וגרמה לכך שמספר ילדים עזבו את הגן.
השופט החליט שלתובעת עומדת הגנת "אמת דברתי", לאחר שהתרשם כי ההתכתבויות בקבוצת הוואטסאפ סביב סוגיית העכברים הייתה בהומור ובקלילות, מה גם שהתובעת דיברה בשבחו של הגן והשיבה לשאלות הורים בצורה עניינית.
עו"ד ד"ר אלון גלבוע
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.