עו"ד אסנת גולדשמידט-לבנטל מברכת על האקטיביזם של בתי המשפט למשפחה, המביא לחדשנות בפסקי הדין מתוך ראייה שוויונית ומודעות לשינויים במבנה המשפחה. עם זאת, היא מזהירה מפני שימוש לרעה בחדשנות זו.
ההחלטה על הקמת בתי המשפט לענייני משפחה נתקבלה בשנת 1995 כשמטרתה היתה, בין היתר, דיון זהיר ורגיש בתביעות שלעתים הן כספיות גרידא, אך יש בהן רכיב סודי, תבלין מיוחד, המאפיין את הסכסוכים המשפחתיים הרוויים ברגשות גואים.
משב רוח רענן
בתי המשפט לענייני משפחה פועלים למתן פרשנות לחוקים הקיימים, אבל עוד יותר ממלאים את החסר בחקיקה מעודכנת באמצעות פסקי דין אקטיביסטיים.
כיום נושבות רוחות חדשות במסדרונות בתי המשפט לענייני משפחה, כאלו שמאדירות את חשיבות הקשר של ילדים עם שני הוריהם, ואשר הביאו לשורה של פסקי דין חדשניים.
בתחום משמורת הילדים מתקבלים יותר ויותר פסקי דין המאפשרים משמורת משותפת, אחרים מעבירים ילדים למשמורת אביהם למרות חזקת הגיל הרך.
בתחום מזונות הילדים, מתקבלים פסקי דין שביטלו חיוב במזונות בהיעדר קשר עם האב מתוך התפיסה כי "אבא אינו כספומט". כפטריות אחר הגשם צצות עוד ועוד החלטות המבטלות תפיסות ארכאיות בנושא פסיקת מזונות.
כך למשל, לא לפני זמן רב נפסק כי אין לחייב אב במזונות מקום בו ההורים מנהלים משמורת משותפת נוכח העדר פערים משמעותיים בהכנסותיהם (תמ"ש 16785-09-12). לפני ימים ספורים ניתנה החלטה כי לא יחול חיוב במזונות על אב ששלושה מחמשת ילדיו מתגוררים עמו (תמ"ש 53490-09-12).
בדיקה בציציות
יחד עם זאת, ניתן לראות כי בתי המשפט אינם הולכים שבי אחר התפיסות החדשניות, רק כדי לשנות באופן אקטיבי מצב חוקי ארכאי. הרוח המשתנה אינה מונעת מבתי המשפט למשפחה לבחון כל מקרה לגופו.
פסק דין שהתקבל לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (תמ"ש 7692-06-13 פלוני נ' פלונית), הכתוב כולו בצורה פיוטית ורגישה, מדגים זאת היטב. פסק הדין עוסק לכאורה בתביעה כלכלית פשוטה: אב שמבקש לבטל את חיובו במזונות בתו על רקע סרבנות הקשר שלה, שלטענתו, נובעת מהסתת אמה.
על פניו, פסק הדין מתאר מצב קלאסי לביטול החיוב במזונות: מדובר בילדה בת 12, בוגרת יחסית, המסרבת באופן מוחלט לכל קשר עם אביה, לא מעוניינת להיפגש עמו ואף לא בקשר טלפוני. ניסיון גורמי הרווחה לקירוב לבבות באמצעות מפגש בין הילדה לבין סבתה – אם האב – גם הוא נתקל בהתנגדות עיקשת.
אם לא די בכך, הילדה הבהירה כי היא רואה דווקא בבן זוגה הנוכחי של האם כאביה ואיננה מכירה באביה הביולוגי כאב.
דרך פסק הדין ניתן ללמוד על דרך הניתוח המעמיקה של בית המשפט למשפחה, שחשפה את עולמה הפנימי של הילדה. פסק הדין משמש דוגמא לייחודיותו של ביהמ"ש למשפחה.
ביהמ"ש לא עוסק רק במה שניכר על פני השטח - טענות הצדדים, הראיות והעדויות. הוא גם לא כנוע ל'רוחות המנשבות', כפי שכבר הזכרנו. ביהמ"ש, מתוקף תפקידו המיוחד, יורד לרזולוציות ולנבכי נפשם של המעורבים, במטרה לוודא שטובת המשפחה, וכשמעורבים ילדים – טובתם במיוחד – נשמרת.
במקרה המדובר, תחילה, גם ביהמ"ש התרשם כי הילדה מסרבת לכל קשר עם האב. ואולם, לאחר שניתח בתבונה וברגישות את ההיסטוריה של ההורים והילדה המשותפת, הגיע ביהמ"ש למסקנה כי האב הוא שיצר את הנתק עוד בתקופת ינקותה של הילדה, וכי ניסיונו לחדש את הקשר עמה כעבור שנים רבות (בהן זכתה ליחס אבהי מבן זוגה החדש של האם), הגיע כבר בשלב שבו "הבת נחה בשלווה במרחב המוגן המשפחתי החדש בבית אמה" ולצד שלושת אחיה הצעירים.
בית המשפט פסק כין אין זה סביר לצפות מילדה להתמסר לקשר עם אבא שבחר ביזמתו להעדר מחייה והינו אדם זר לחלוטין עבורה. הוא גם הגיע למסקנה כי לא הייתה כאן הסתה מצד האם.
בית המשפט, שבחר שלא לבטל את המזונות, ציין כי המזונות שבהם חויב האב - 1,800 שקל בחודש - הם נמוכים מהמקובל, ואף הורה לו לממן מחצית מעלות הטיפול הרגשי לבתו. זאת, מתוך תקווה שבהמשך הדרך, הטיפול יסייע לאיחוי הקרע בין האב לבתו.
פסק הדין שזור בציטוטים מתוך שירו של אריק ברמן "עכשיו אתה חוזר בחזרה" (המוכר בביצועה של הזמרת מירי מסיקה).
"קצת כועסת אבל מבינה
לא נעלמת לי בכוונה
פשוט שבינתיים כאן כל כך הרבה קרה
עכשיו אתה חוזר בחזרה"
יש שיתהו מדוע עצם בית המשפט את עיניו למצוקת האב ומאפשר לילדה "סרבנית" לעשות כעולה על רוחה. ואולם, החלטתו ניתנה, כפי שתואר לעיל, לאחר שבחן היטב את נסיבות המקרה ובחר שלא לתלות את האשם בילדה, שחוותה נטישת אב.
דווקא החלטות מסוג זה מראות את היופי של בתי המשפט למשפחה העוסקים בענייניהן הפנימיים של המשפחות כשהם מצוידים בארגז כלים, הכולל גם זכוכית מגדלת מיוחדת, שבאמצעותה הם יכולים לוודא שאותן רוחות חדשות, טובות ונחוצות ככל שיהיו, אינן מנוצלות לרעה.
* עו"ד אסנת גולדשמיט-לבנטל עוסקת בדיני משפחה. הכותבת ייצגה את הנתבעת. את התובע ייצגה עו"ד אסנת רייך.
** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.