המפקח טען בין היתר כי שכרו היה צריך להיות גבוה יותר לפי תחשיב שהוצג לו שכן עלות רכב הליסינג שקיבל הייתה קטנה מהמתוכנן. בפסק הדין נקבע כי החברה לא הייתה מחויבת לחשוף בפני התובע את אופן חישוב שכרו
השופט דורי ספיבק דחה לאחרונה ברובה תביעה שהגיש מפקח בנייה שהועסק בחברת בונה טל מהנדסים בע"מ במשך כשנה וחצי. התובע טען שהחברה חייבת לו 260,000 שקלים בגין הפרשי שכר, זכויות סוציאליות ופיצויי פיטורים. בפסק הדין נקבע כי התובע התפטר ואינו זכאי להפרשי שכר או גמול שעות נוספות. בסופו של דבר ולאחר ניכוי ההוצאות בהן חויב התובע, החברה תשלם כ-5,500 שקלים בלבד.
התובע החל לעבוד אצל הנתבעת בתפקיד מפקח ומנהל פרויקט באתר בניה בשכונת יד אליהו בתל אביב. עבודתו החלה ביוני 2017 והסתיימה בדצמבר 2018.
קודם לתחילת עבודתו ניתנה לו האפשרות לבחור בין מתכונת העסקה של פרילנסר שבצידה תמורה של 25,000 שקלים + מע"מ, לבין מתכונת העסקה של שכיר תמורת שכר של 14,500 שקלים, כשהוצג לו תחשיב בנוגע לאופן חישוב התמורה.
בסופו של דבר התובע בחר במתכונת של שכיר. בהסכם ההעסקה פורט כי התובע נדרש לעבוד במשרה מלאה, עם שכר גלובאלי, וכי יתכנו שעות נוספות בהיקף של 40 שעות חודשיות.
בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד אלכסנדר ספינרד, סיפר התובע כי במסגרת התחשיב שהוצג לו עלות רכב הליסינג שקיבל מהנתבעת עמדה על כ-6,800 שקלים. ואולם, במהלך אוגוסט 2018 התברר לו שהעלות האמיתית עומדת על כ-2,700 שקלים בלבד. מכאן, שלשיטתו מדובר בפער של כ-4,000 שקלים שהיה צריך להיות חלק משכרו. כשפנה לנתבעת בנושא היא הסכימה להוסיף לשכרו סך של 1,000 שקלים בלבד, ולכסות הפרש רטרואקטיבי.
התובע טען כי הנתבעת הפרה את חובת הגילוי כלפיו והוא זכאי להפרשי שכר. הוא דרש גם פיצויי פיטורים והלנת פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי תשלום גמול שעות נוספות, העברת ניכויים לקרן פנסיה, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד ובגין הנפקדת תלושי שכר כוזבים וכן פיצוי בגין אי מתן אישור על תקופת העבודה.
הנתבעת, שיוצגה על ידי עו"ד אסף רון, טענה בין היתר כי הנתונים שהוצגו לתובע באשר לאופן חישוב השכר היו הערכה בלבד ואינם מחייבים. מעבר לכך, הנתבעת באה לקראת התובע והסכימה להעלות את שכרו ב-1,000 שקלים לחודש מבלי שהייתה מחויבת לכך, אולם התובע סירב להצעתה ובסופו של יום החליט להתפטר.
גילוי מלא
סגן נשיאת בית הדין לעבודה בתל אביב, השופט דורי ספיבק, כתב כי התחשיב שהוצג לתובע שיקף עלות משוערת, כאשר יש לקחת בחשבון כי עלות הזכויות הסוציאליות עולה ככל שזמן ההעסקה ארוך יותר, ולא מדובר בהטעיה מצד הנתבעת.
השופט הוסיף כי אכן חלה על הצדדים למשא ומתן לכריתת הסכם עבודה חובת גילוי, אולם זו אינה מוחלטת אלא דורשת איזון בין הגילוי לבין הפגיעה בפרטיות של שני הצדדים. השופט קיבל את עמדת הנתבעת לפיה היא לא הייתה מחויבת לחשוף בפני התובע את אופן קביעת שכרו: "הנתבעת נהגה עם התובע בגילוי מלא", כתב.
עוד נקבע בפסק הדין כי התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים או לגמול שעות נוספות. בסופו של דבר נדחתה התביעה ברובה והשופט פסק לטובת התובע פיצוי בסך 5,263 שקלים בגין הפרשות לפנסיה, 290 שקלים עבור קרן השתלמות וכן פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר בסך 5,000 שקלים.
התובע חויב בהוצאות של 5,000 שקלים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.