מפקח בנייה קיבל צ'אנס נוסף להוכיח שהוא נפגע עבודה

בית הדין הארצי קיבל ערעור שהגיש האיש, הסובל מבעיות שמיעה, על החלטה שלא למנות מומחה רפואי לצורך בירור תביעתו: "האזורי החמיר איתו מדי"

בית הדין הארצי לעבודה קיבל לאחרונה ערעור שהגיש עצמאי בענף הבנייה, הסובל מבעיות שמיעה, על החלטת האזורי בתל אביב לדחות את תביעתו להכרה בו כנפגע עבודה, אף ללא הצורך במינוי מומחה לבדיקת הקשר הסיבתי. השופטים לאה גליקסמן, סיגל דוידוב-מוטולה ורועי פוליאק, קבעו פה אחד שבית הדין החמיר מדי עם המערער, ולכן עניינו יוחזר לשם לצורך מינוי מומחה.

המערער (56) עובד בענף הבנייה מזה שנים רבות, וכמפקח בנייה עצמאי החל מ-2001. בשלהי 2022 הוא הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, לצורך הכרה בליקוי השמיעה שלו כפגיעה בעבודה. בתביעתו סיפר שבמהלך ביקוריו באתרי הבנייה עליהם פיקח כחלק מעבודתו, נחשף לרעש מזיק שבקע מכלי העבודה. טענתו הייתה שבעיית השמיעה ממנה הוא סובל קשורה סיבתית לתנאי העבודה שלו, ומכאן שיש להכיר בו כנפגע עבודה.

ואולם סגן נשיאת האזורי בתל אביב, השופט דורי ספיבק, קבע שלא הוכחה בעניינו של העובד חשיפה לרעש מזיק כדרישת חוק הביטוח הלאומי. מסקנתו נשענה על מספר נימוקים, ביניהם העדר ראיות לעצם העבודה באתרי הבנייה, כגון חשבוניות והזמנות עבודה; וכן זימון מנהלי חברות בנייה שעל אתריהן פיקח האיש, כעדים מטעם התביעה, שהינם, לעמדת השופט, "בעלי אינטרס" שגרסתם מוטלת בספק.

בסופו של יום קבע השופט ספיבק שתביעת מפקח הבנייה תידחה אף ללא הצורך במינוי מומחה רפואי לשם בירורה. מכאן הערעור שהוגש לארצי ביוני אשתקד, במסגרתו טען מפקח הבנייה שההחלטה בעניינו עושה עמו עוול. לעומתו טען ביטוח לאומי שההחלטה נכונה ויש להותירה על כנה.

"לא האמנתי שמפקפקים בעבודתי"

שופטי הארצי קבעו פה אחד שההחלטה מושא הערעור עושה עוול עם מפקח הבנייה. "שוכנענו כי בית הדין האזורי החמיר עם המערער, וכי די בתשתית הראייתית שהובאה על ידו כדי ללמד בסבירות הנדרשת שנחשף בעבודתו רבת השנים לרעש שעשוי להיות מזיק", נכתב בפסק דינם.

להתרשמות השופטים, ובניגוד לעמיתם מהאזורי, מפקח הבנייה עמד בנטל להוכיח שסביר להניח כי נחשף לרעש העשוי להיות מזיק, באתרי הבנייה בהם שהה באופן יומיומי לאורך שנים, ובאופן המצדיק מינוי מומחה. לעניין זה הודגש שגרסת המפקח לא רק שלא נסתרה באזורי, אלא נתמכה בעדויות מנהלי חברות הבנייה.

בהקשר לכך העירו השופטים שהלכה למעשה המערער עבד תחת מנהלי החברות - ולא הם תחתיו כפי שסבר האזורי - כך שקשה להחשיבם כ"עדים בעלי אינטרס" ומכל מקום, אין הצדקה לשלול את עדותם רק מטעם זה.

אשר לעצם עבודת המערער באתרי הבנייה, שהוטלה בספק בבית הדין האזורי, ציינו שופטי הארצי שלכתב הערעור צורפו חשבוניות רבות, הזמנות עבודה ותכניות לדוגמה מפרויקטים עליהם פיקח המערער, באופן המוכיח ששהה באתרי בנייה כחלק אינטגרלי מעבודתו. לדבריו, לא צירף את המסמכים לתביעה שהוגשה לאזורי "שכן לא העלה על דעתו שעצם עבודתו כמפקח בנייה מצויה במחלוקת".

בסופו של יום שוכנעו השופטים כי עלה בידי מפקח הבנייה להוכיח שהוא נחשף לרעש העשוי להיות מזיק במשך חלק לא מבוטל משעות עבודתו. לפיכך הם קבעו שעניינו יוחזר לבית הדין האזורי לצורך מינוי מומחה רפואי שיבדוק את הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו לבעיית השמיעה ממנה הוא סובל.

• המערער: בעצמו
• ב"כ המשיב: עו"ד יסמין דיגורקר

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.