ביהמ"ש פסק 350,000 שקל פיצויים לחולה סכיזופרניה שנפגע בעינו במרכז "לב השרון", בנסיבות שאינן ברורות. המדינה טענה שלא התרשלה. השופט: עצם העובדה שלא ברור מה קרה שם מעידה על התרשלות.
חולה סכיזופרניה בן 45 מאושפז במחלקה הסגורה במרכז לבריאות הנפש "לב השרון" שבפרדסיה ברציפות משנת 2004, וככל הנראה יישאר מאושפז עד סוף חייו.
לייעוץ ברשלנות רפואית:
עורך דין רשלנות רפואית
בשנת 2012 קרה לו אסון. הוא נמצא בשטח המחלקה כשעינו השמאלית מדממת. ניסיונות להציל את העין, כולל ניתוח בבית החולים "מאיר" שבכפר סבא, לא הועילו. האיש נותר עיוור בעין שמאל.
בעקבות האירוע הגיש החולה, באמצעות אפוטרופסיו, תביעה לפיצויים בבימ"ש השלום בכפר סבא. התביעה הוגשה נגד המדינה – בעלת בית החולים.
בירור האירוע העלה מספר אפשרויות, כאשר התובע שינה בכל פעם את גרסתו. פעם הוא טען שאיש צוות פגע בו ופעם שחולה אחר פצע אותו.
התובע, שיוצג על ידי עוה"ד דן אשכנזי, טען כי בכל מקרה המדינה התרשלה בכך שלא השגיחה על התובע כראוי.
המדינה, שיוצגה על ידי עוה"ד אמיר כצנלסון, טענה כי נקטה בכל האמצעים הסבירים למניעת המקרה.
טענתה המרכזית הייתה כי התובע צריך להוכיח, בין היתר באמצעות חוות דעת רפואית, כי התרשלות הצוות הרפואי וצוות העזר גרמו לכך שהוא נפצע.
מטעם המדינה העידה מנהלת המחלקה, שהציגה אפשרות נוספת והיא כי התובע פצע את עצמו. היא העידה גם על הנהלים המקובלים וסיפרה על מסירותם העצומה של אנשי הצוות. בנוסף, היא טענה כי האירוע התרחש באזור שאינו מצולם.
שליטה מוחלטת
"גם לאחר שמיעת הראיות – נסיבות הפציעה לא ידועות", כתב השופט אלדד נבו, שקיבל את התביעה. השופט הבהיר כי התובע לא יכול לתרום דבר לבירור העובדתי כיוון שהוא סובל ממחשבות שווא שאינן קשורות למציאות.
השופט ציין כי התובע נמצא בשליטה מוחלטת של הנתבעת, 24 שעות ביממה, והיא היחידה שיש בידיה המידע בנוגע למתרחש במחלקה הסגורה.
"היא זו אשר צריכה לדאוג לכך שתהיה בידיה השליטה המלאה והמוחלטת במתרחש במחלקה, באופן רציף – בשל מסוכנות החולים המאושפזים אצלה. בנסיבות אלה, כאשר הסכנה צפויה וידועה, ולמרות זאת חולה נמצא פצוע בצורה קשה בעינו, סביר יותר שהפציעה אירעה כתוצאה מהשגחה לקויה של בית החולים", כתב השופט.
מבחינה משפטית, השופט הבהיר כי במצב זה, המדינה הייתה צריכה להוכיח את נסיבות המקרה ואת העובדה שלא התרשלה אלא פעלה באופן זהיר וסביר – דבר שלא הצליחה לעשות.
יתרה מכך, השופט הוסיף כי עצם העובדה שנסיבות הפציעה אינן ידועות מצביעה על כך שההשגחה על החולים, המוגדרים כמסוכנים לעצמם ולסביבה, הייתה לקויה.
"לכן", קבע השופט, "בין אם התובע פצע את עצמו ובין אם נפצע על ידי חולה אחר, ובוודאי אם איש צוות פגע בו – הדבר מעיד על התרשלות מצד הנתבעת".
בנוגע לנזק, השופט ציין כי פגיעה בראייה היא נזק קשה, ולכן מגמת הפסיקה היא להעניק פיצוי שיביא לידי ביטוי את הקושי הצפוי לניזוק בהמשך חייו.
לפיכך, השופט חִייב את המדינה בפיצויים בסך 350,000 שקל, וכן בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל ושכ"ט עו"ד בסך 81,900 שקל.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.