התאונה התרחשה ב-2012 כשהאישה צעדה בחיפה ליד מוסך. רכב שחסם את המדרכה נסע לאחור ופגע בה. הנהג, בעל המוסך, הכחיש קשר לנפילה אך השופטת כאמלה ג'דעון מצאה אותו בלתי אמין.
בפברואר 2012 צעדה אישה כבת 73 ברחוב חלוצי התעשייה בחיפה, ליד מוסך מאזדה. תוך כדי הליכתה היא נאלצה לעקוף רכב שחנה על המדרכה וחסם לה את הדרך. במהלך העקיפה, הרכב החל לפתע לנוע לאחור ופגע בה. כתוצאה מכך, האישה נפלה על המדרכה ונחבלה.
בתביעה שהגישה נגד הנהג ב-2014 סיפרה האישה שלאחר התאונה הנתבע יצא מהרכב וביחד עם אדם נוסף עזר לה לקום. לאחר שהתאוששה, הוא צילם את ידה המדממת, הושיט לה כרטיס ביקור שלו והורה לאחד העובדים במקום להסיעה לביתה.
לדבריה, מיד לאחר התאונה הרכב הפוגע הוזז מהמקום ופניותיה לנתבע לקבל את פרטי הרכב לא נענו. היא סיפרה שלמחרת התאונה החלה לסבול מכאבים בכתף וממגבלות תנועה ובבדיקת אולטרה סאונד שעברה נמצא קרע בגיד.
הנתבע מצדו הכחיש את הדברים וסיפר שבזמן התאונה הוא עמד במוסך והשקיף על המתחם. לגרסתו, הוא הבחין בתובעת הולכת ברחוב ולפתע ראה אותה נופלת על המדרכה ואופנוע שעבר מאחוריה ממשיך בנסיעתו ולא עוצר. לדבריו, ייתכן שהקשישה נבהלה מהאפשרות שהאופנוע ידרוס אותה ובניסיון לברוח הצידה מעדה ונפלה.
הוא סיפר שמיד לאחר מכן ניגש לסייע לה לקום והושיב אותה בכיסא בסמוך לאזור הנפילה. הוא הסביר שלא הצליח לשוחח עמה כיוון שאינה דוברת עברית והייתה מבולבלת. לדבריו, מסר לה את כרטיס הביקור שלו כדי שתוכל להעביר את מספר הטלפון לקרוב משפחתה כדי שישוחח עמו ויבוא לאסוף אותה. בנסיבות אלה לדבריו לא הייתה לו כל מעורבות בתאונה מלבד היותו עד ישיר להתרחשות.
לא אמין
אך השופטת כאמלה ג'דעון מבית משפט השלום בחיפה העדיפה את גרסת התובעת. היא ציינה שהתובעת דבקה בגרסתה לכל אורך עדותה ועמדה בכל הניסיונות לקעקע את אמינותה. לדבריה, התובעת מסרה תיאור מדויק ביחס לנסיבות נפילתה והייתה עקבית, קוהרנטית ומהימנה.
לעומת זאת, בעדותו של הנתבע "התגלו בקיעים שפגעו במידת האמון שניתן היה לייחס לגרסתו". כך למשל, גרסתו ביחס לאופנוע עלתה לראשונה רק בעדותו בבית המשפט ואין לה זכר בהודעתו למשטרה, שנמסרה מיד לאחר האירוע. כמו כן, לא ייתכן שהוא הצליח להבחין בנפילה מהמקום בו טען שעמד בזמן האירוע שכן סביר להניח שהמכוניות שחנו על המדרכה חסמו את שדה הראייה שלו.
השופטת הוסיפה שטענת הנתבע כי היה הראשון לסייע לתובעת לאחר הנפילה אינה הגיונית בהתחשב במרחק שהיה ביניהם ובעובדה שמדובר באזור הומה אדם. טענה זו לדברי השופטת דווקא מחזקת את גרסת התובעת שהנתבע הוא זה שנהג ברכב הפוגע והיה הקרוב ביותר לתאונה.
באשר לנזק, השופטת קיבלה את חוות דעתו של מומחה בית המשפט שקבע שהקרע בגיד אינו תולדה של התאונה והיה קיים עוד קודם. בנסיבות אלה פסקה השופטת לתובעת פיצוי של 22,000 שקל עבור כאב וסבל, עזרת הזולת והוצאות.
הנתבע חויב בנוסף בשכ"ט עו"ד של 6,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד ד. צ'סקיס
- ב"כ הנתבע: עו"ד ג. אגבארייה ואח'
עו"ד אופיר בן דוד
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.