לימון גדול במיוחד שהובא למועדון קשישים גרם לוויכוח בין שניים מהנוכחים. אחד מהם ניסה להוציא בכוח את הלימון מידיו של אחר מה שגרם לכך שהפרי פגע בעוצמה בעינו השמאלית.
השופט יחזקאל הראל קיבל לאחרונה תביעה שהגיש אדם שב-2014 נפצע קשה בעינו במועדון גמלאים בהרצליה. הנתבע, חרש-אילם כבן 80, ניסה להוציא מידו של התובע לימון. התובע סירב לשחרר ובשלב כלשהו הנתבע הרפה מאחיזתו. כתוצאה מכך הלימון פגע בעינו של התובע ופצע אותו.
התובע סיפר כי באותו בוקר הגיע כהרגלו למועדון ואחד החברים הביא לימון בשביל לעשות תה. הלימון היה חריג בגודלו והחברים העבירו אותו ביניהם כדי להתרשם ממנו. הנתבע, שידוע כאדם אלים, ביקש ממנו את הלימון. לפתע וללא התראה מוקדמת הוא לקח מידיו את הלימון וזרק אותו על עינו השמאלית בעוצמה רבה. לאחר מכן, לגרסת התובע, הנתבע ברח מהמקום.
התובע סיפר שהעין נפגעה קשות וניגר ממנה דם רב. בהמשך נאלץ לעבור שני ניתוחים וראייתו נפגעה משמעותית.
הנתבע טען מנגד שהאירוע התרחש בשל העדר תקשורת בין הצדדים, מכיוון שהוא חירש אילם, לא קורא שפתיים ויכול לתקשר עם הזולת רק בשפת סימנים.
לדבריו, הוא ביקש מהתובע את הלימון כדי להריח אותו. התובע לא רצה לתת לו את הפרי והוא ניסה למשוך ממנו את הפרי. כשראה שהתובע לא משחרר אותו, עזב את הלימון וידו של התובע נשמטה ופגעה לו בעין. לאחר מכן הוא ״לקח את עצמו״ והלך הביתה.
הוא הדגיש כי אחיזתו בלימון הייתה קלה והאשם בתאונה הוא התובע עצמו.
עבר אלים
השופט הבכיר יחזקאל הראל מבית משפט השלום בתל אביב ציין כי נמצאו סתירות הן בגרסת התובע והן בגרסת הנתבע.
הוא קבע שמחומר הראיות עולה כי הנתבע לא השליך ממרחק את הלימון על עינו של התובע. ניכר שהתובע והנתבע אחזו שניהם בלימון ולאחר שהתובע סירב לתת אותו לנתבע ניסה האחרון למשוך אותו בחוזקה מידיו. בשלב כלשהו שחרר הנתבע את אחיזתו בלימון וזה נהדף לעבר עינו של התובע.
עוד ניכר מהעדויות כי לנתבע עבר אלים ונראה כי באותם מקרים בהם הוא התקשה בתקשורת עם אלו שבא עמם במגע, הוא לא אחת איבד את השליטה על עצמו.
השופט הבהיר כי התובע רשאי היה כמובן לסרב לתת לנתבע את הלימון. משכך, הנתבע לא פעל כדין כשניסה להוציא את הלימון בכוח מידיו. זאת ועוד, עוצמת הפגיעה מלמדת כי אחיזת הנתבע בלימון לא הייתה קלה.
הוא ציין כי הנתבע עצמו העיד שציפה כי הרפייתו מהלימון, ללא כל התראה, תביא להדיפתו לכיוון גופו של התובע, אך הוא היה אדיש לתוצאה זו.
עם זאת קבע השופט שיש להטיל על התובע רשלנות תורמת לאירוע. לדבריו, שני הצדדים היו אמורים לצפות את האפשרות שככל שיעלה בידי מי מהם לגבור על האחר ולהחזיק את הלימון באופן בלעדי, תוצאה זו עלולה לגרום להדיפת הלימון לכיוון גופו של התובע.
השופט קבע שהתובע נותר עם נכות בשיעור 44% בעיניים ונכות נפשית, בשל דיכאון ותסמונת פוסט טראומטית, בשיעור 52.4%. הוא ציין כי כתוצאה מהאירוע התובע הפסיק להגיע למועדון והוא מסתגר לבד בביתו.
עבור עזרת צד שלישי, כאב וסבל, והוצאות רפואיות, ובניכוי 35% אשם תורם, חויב הנתבע לשלם לתובע 214,500 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בשיעור 23.4%.
- ב״כ התובע: עו"ד מרק לייזרוביץ, עו"ד אייל בסרגליק
- ב״כ הנתבע: עו"ד עמוס ון-אמדן
עו״ד מוטי קראוס
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.