יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית טען בתוכניות טלוויזיה שסיגריה אלקטרונית מזיקה לבריאות. בתגובה כינתה אותו החברה שקרן ומושחת. בית המשפט: לא ביקורת לגיטימית.
חברת הסיגריות האלקטרוניות "טייקאייר ישראל" ובעליה עמי מזרחי ואודי יוסף ישלמו 100 אלף שקל פיצויי לשון הרע ו-20 אלף שקל הוצאות לד"ר חגי לוין, שכונה בפייסבוק "שקרן" ו"מושחת" לאחר שהביע דעה שלילית על סיגריות אלקטרוניות. בפסק הדין שניתן לאחרונה קבעה השופטת מירב כפיר מבית משפט השלום בפתח תקווה כי אפשר היה להעביר ביקורת על דבריו של לוין גם מבלי להשתמש בכינויים מכפישים שאין להם בסיס.
ד"ר לוין הוא יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית ועוסק במחקר בתחום העישון. לפני כשנתיים התראיין בתוכניות טלוויזיה שבהן טען כי הסיגריות האלקטרוניות מזיקות לבריאות ותמך בהטלת מיסוי.
בתגובה פורסמו בדף הפייסבוק של "טייקאייר" פוסטים תוקפניים ביותר שכינו אותו שקרן ומושחת, שמקבל שוחד מחברות תרופות כדי להביע עמדה שגויה נגד הסיגריות האלקטרוניות. הפוסטים הופצו ושותפו בקרב עשרות אנשים ולא הוסרו גם לאחר שנשלח לחברה מכתב התראה.
באפריל 2018 הגיש לוין תביעת לשון הרע כנגד החברה ובעליה מזרחי ויוסף עקב הפגיעה בשמו הטוב. בתגובה טענו הנתבעים כי הפרסומים היו לגיטימיים ונעשו בתום לב נוכח העובדה שלוין ניסה לפגוע במשלח היד שלהם ועמדתו לא נתמכת במחקרים. הנתבעים התעקשו שפרסמו אמת וטענו כי יש להם זכות להביע דעה על התנהלות התובע כבעל תפקיד ציבורי.
מתלהם, מכפיש, פוגעני
השופטת כפיר קבעה הפוסטים נחשבים ללשון הרע. "יש להבהיר כי קיומה של מחלוקת מדעית בין הצדדים ככל שתהיה אינה נותנת לגיטימציה לבטא מילים כמו 'שקרן' ו'מושחת' בפוסט בעל תפוצה רחבה", כתבה.
השופטת קבעה כי התכנים שפרסמו הנתבעים לא נחשבים לביקורת לגיטימית המוגנת בחופש הביטוי. הפרסומים ייחסו לתובע מעשים בעלי גוון פלילי של מרמה ושוחד, והיה בהם כדי לפגוע בשמו הטוב ובעבודתו.
השופטת הבהירה עוד כי הנתבעים לא הוכיחו שהתובע ביצע מעשי שוחד ושחיתות או ששיקר, ולכן לא מדובר בפרסום אמת עובדתית. לא הובאה כל ראיה שתומכת בטענתם כי התובע הביע את עמדתו משום שקיבל תשלום מחברות תרופות שמשווקות תרופות גמילה, קבעה. השופטת הוסיפה כי גם אם יש מחקרים שונים לגבי השפעת הסיגריות האלקטרוניות אין העמדה שהביע התובע לא הופכת אותו לשקרן.
מלבד זאת השופטת לא השתכנעה שהנתבעים נהגו בתום לב. נהפוך הוא. גם אם הנתבעים זכאים להגן על הפרנסה שלהם, קבעה, זה עדיין לא מצדיק שימוש בכינויים מתלהמים, מכפישים ופוגעניים כאילו היו עובדות.
השופטת קבעה לפיכך כי החברה ובעליה אחראים כלפי התובע לפי חוק איסור לשון הרע. בהקשר זה צוין כי אמנם יוסף לא פרסם את הפוסטים באופן אקטיבי אך האחריות מוטלת עליו כבעל מניות שלא עשה דבר כדי למנוע את הפצתם.
סכום הפיצויים הועמד על 100 אלף שקל, בין היתר בהתחשב בתפוצה הרחבה של הפוסטים ובכך שהנתבעים לא הביעו התנצלות כנה והמשיכו לפרסם תכנים מכפישים על התובע גם לאחר הגשת התביעה. בנוסף חויבו הנתבעים בהוצאות משפט של 20 אלף שקל.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד יעקב לביא
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.