בימים אלה פורסם פסק הדין בעניינו של שחקן הפוקר, רפי אמית, שלפחות במשחק מכריע אחד – זה שמול מס הכנסה – נחל הפסד. ואולם, כפי שנסביר להלן, יתכן שלא מדובר בהפסד צורב כל כך.
אמית שחקן פוקר מקצועי, שמגיל צעיר מבלה את מרבית זמנו בחו"ל במשחקים ברחבי העולם, שבהם גרף מיליוני שקלים.
פסק הדין (ע"מ 19898-03-13) של שופט המיסים החדש, הרי קירש, מנתח באופן נרחב ומעמיק את המרכיבים השונים של הגדרת "תושב ישראל" בפקודת מס הכנסה.
כידוע, החל משנת 2003 שיטת המיסוי בישראל שונתה לשיטה פרסונלית, המחייבת במס את מי שמוגדר על פי הפקודה כ-"תושב ישראל", על הכנסותיו בכל מקום בעולם בכפוף לזכות זיכוי בגין המס הזר ששולם בחו"ל.
המבחן המכריע – מרכז החיים
ההגדרה בפקודה מבוססת על שני נדבכים עיקריים: האחד, "חזקות ימי השהות", ולפיהן יחיד ששהה בישראל למעלה מ-183 יום בשנה או 425 יום על פני שלוש שנים רצופות, כולל 30 יום לפחות בשנת המס השוטפת, חזקה עליו שהוא תושב ישראל.
ואולם, מדובר בחזקות ראשוניות הניתנות לסתירה על פי הנדבך השני, שהוא המבחן המכריע: מבחן "מרכז החיים". מבחן זה מוכרע על סמך מכלול זיקות אישיות וכלכליות של הנישום. בין היתר, היכן נמצא "בית הקבע" שלו והיכן נמצא מרכז האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו, וכן מרכז האינטרסים האישיים שלו.
הדבר המפתיע בפסק דינו של השופט קירש היא הקביעה שלפיה אף על פי שבעניינו של אמית לא התקיימו חזקות ימי השהות לטובת ישראל, ואף לא ניתן היה להצביע על "בית קבע" בישראל או על זיקות כלכליות ואישיות אחרות לישראל, נקבע כי בשנת המס הרלבנטית (2007) היה אמית – הנישום – תושב ישראל.
ככל הנראה, הנקודה הארכימדית שעליה עומד פסק הדין היא העובדה שהנישום לא הצליח להצביע על מדינה אחרת שבה השתקע כתושב לצורכי מס. הנישום הסביר זאת בכך שהוא נע ונד במדינות שונות בעולם, ועל כן הוא למעשה אינו תושב של אף מדינה.
ביהמ"ש קבע כי אמנם ייתכנו מצבים שבהם אדם יוכר כחסר תושבות, אך מדובר במצבים יחידים ונדירים, כגון יחיד המתגורר על יאכטה בלבד ים.
ואולם, יש לציין כי לא ברור במה שונה מצבו של אמית מזה של "תושב היאכטה", ומדוע הסיטואציה של שחקן פוקר "המשייט" בין בתי קזינו שונים בעולם נדירה פחות מזו של אדם המשייט בים.
בנוסף לכך, מתקבל הרושם כי העובדה שאמית נהג להעביר את רווחיו לבנק ישראלי אף היא עמדה לחובתו במכלול השיקולים שהפעיל בית המשפט. בעניין זה דומה כי קביעתו של בית המשפט יתכן ואינה מתיישבת עם האינטרס הציבורי לעודד גם ישראלים שהיגרו לחו''ל להמשיך לראות בבנקים הישראלים מקום בטוח להפקיד בו את כספם.
פוקר – הימורים או מקצוע?
זווית מעניינת נוספת שנדונה בפסק הדין, היא ההבחנה בין רווחים מהימורים, שבישראל ממוסים משום מה בשיעור נמוך יותר (כיום 30%), לבין הכנסות מיגיעה אישית, שעליהם חלים שיעורי מס ההכנסה בשיעורים של עד 50%. בעניין זה נקבע לחובת הנישום כי מדובר בהכנסה מעסק/משלח יד.
ההנמקה הייתה כי אמית שכלל את הפעילות שלו לכדי עבודה, צבר מיומנות בתחום ההימורים והפך את העיסוק בפוקר למקצוע. עם זאת, בהינתן שפוקר מבוסס בסופו של דבר על מזל ועל הימור, בשונה משחמט למשל, לא ברור במה שונה שחקן הפוקר ממהמרי פיס כבדים. המשקיעים לעיתים בהימורים סכומי כסף כבדים ובונים על ספוקלציות סטטיסטיות שונות ומורכבות המגדילות את סיכויי הזכייה באופן המצביע על קיומו של עסק על פי המבחנים המקובלים עליהם עמד ביהמ"ש?
לפיכך, פסק הדין עלול להוות פתח גם לחיובם של מהמרים כבדים בפיס ובלוטו בישראל במס הכנסה בשיעורים הרגילים.
החיסרון – עידוד יחידים להתנתק מישראל
כך אן כך, הלקח המעשי שעלול להילמד מפסק הדין הוא כי יחיד היוצא לחו"ל ומבקש "לקנות" וודאות ביחס למעמד התושבות שלו, טוב יעשה אם ישאיר מאחוריו "אדמה חרוכה" בישראל מבלי להותיר אליה ולו זיקה קלושה. כאמור, מכל בחינה שהיא, אישית וכלכלית כאחד, לא מבחינת ימי שהייה ולא כל שכן, שלא להעביר לבנקים שבתחומה חלילה את הכנסותיו בחו"ל. ספק אם הדבר עולה בקנה אחד עם האינטרס הכלכלי הציבורי הרחב.
בהקשר זה יש לציין כי בפס"ד ספיר (ע"א 4862/13) ובפס"ד גונן (ע"א 477/02), ביהמ"ש העליון הכיר בנישומים כתושבי חוץ, הגם שעל פניו הזיקות שלהם לישראל נראו כחזקות מאלו של שחקן הפוקר בענייננו.
לסיום, ראוי להעיר כי כפי שעולה מפסק הדין, אמית גרף בהימורי הפוקר שלו קרוב ל-20 מיליון שקלים, ואילו ההכנסה שבסופו של דבר חויבה במס היא רק זו שהופקה על פי הנטען בשנת 2007 – בסך 1.4 מיליון שקל בלבד.
לנוכח נתונים אלה, ובחישוב מספר מהלכים קדימה, כי אז בשורה התחתונה, ייתכן שההפסד של שחקן הפוקר אינו כה צורב, ואילו ניצחונה של הרשות אינו כה מזהיר. לא כל שכן, אם פסק הדין יעודד יחידים היוצאים לחו''ל לנתק כל זיקה למדינת ישראל מחשש עינא בישא של הרשות. כמו כן, יש לזכור כי מדובר בפסק דין של ערכאה ראשונה, ואין לדעת כיצד יכריע ביהמ"ש העליון אם וכאשר העניין יובא לפתחו.
* עורך דין איתי הכהן עוסק בתחום המיסים
** הכותב לא ייצג בתיקים המאוזכרים
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.