משכה באוזנו של אביה כדי שיעניק לה מנכסיו – והפסידה ירושה של עשרות מיליונים

אב ל-9 שציווה את רכושו לנכדו האהוב גרם למלחמת עולם שהסתיימה בעריכת צוואה מאוחרת לטובת ילדיו. בית המשפט קבע שהיא לא תקפה

בית המשפט המחוזי בלוד דחה לאחרונה ערעור שהגישו שניים מילדיו של קשיש סיעודי כנגד החלטה המנשלת אותם מירושתו. במסגרת ההחלטה נקבע שהופעלה על הקשיש, שבינתיים הלך לעולמו, השפעה בלתי הוגנת שהביאה אותו לשנות מצוואה קודמת בה העניק את מלוא רכושו לבן בנו האהוב. שופטי המחוזי בערעור אישררו את ההחלטה וציינו שהיא משקפת נכונה את הלך הרוח במשפחה רוויית המתחים.

המנוח היה קרוב במיוחד לאחד מבניו – י' – אותו אהב "כמו שיעקב אהב את יוסף" (לפי עדות אחד האחים). במשך כל השנים י' סייע לאביו בעסקיו והוא גם התגורר עמו בביתו עם משפחתו. לאחר הולדת בנו של י', נכדו של המנוח, האהבה הורעפה גם עליו. במסגרת צוואה עליה חתם המנוח בשנת 2006 ("הצוואה המוקדמת") הוא ציווה את כל רכושו לנכדו, תוך שהוא כותב במפורש כי לתשעת ילדיו אין חלק בעזבון.

עם השנים מצבו הבריאותי הידרדר והוא לקה בדלקת ריאות. מיד עם שחרורו מבית החולים פעלו המערערים לשים יד על רכושו. הם בודדו אותו מבנו ונכדו האהובים, העבירו אותו לגור אצלם והחתימו אותו על צוואה לטובתם. מאוחר יותר ערכו צוואה "מאוזנת" יותר בה אביהם לכאורה מוריש את עזבונו לכל ילדיו, למעט י' ("הצוואה המאוחרת").

על רקע ההתנהלות המתוארת המנוח הגיש בשלב מסוים תלונה במשטרה נגד המערערת. בין היתר הלין כי "בזמן האחרון היא באה יותר ותופסת לי באוזן ומנסה בכוח שאני אחתום. היא אומרת לי אם אתה לא שומע אני אעשה שתשמע ומושכת לי באוזן".

לאחר מותו עתרו המערערים לקיום הצוואה המאוחרת. בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעתם וקבע שהצוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת והנדסת תודעתו של המנוח. נקבע כי בעוד י' דאג לאביו במסירות נפש ודאגת אין קץ, יתר האחים אפילו לא טרחו לבקר אותו. בנסיבות אלה הורה בית המשפט על קיום הצוואה המוקדמת לטובת הנכד.

צוואה לא אמורה לשקף צדק

בערעור למחוזי טענו המערערים שזה לא הוגן שרק נכד אחד יזכה בירושת אביהם, השווה עשרות מיליונים. לטענתם הם פנו לאביהם מתוך דאגה לעתיד ילדיהם, ואין להחשיב זאת כהשפעה בלתי הוגנת הפוסלת את הצוואה המאוחרת.

המשיב (הנכד), לעומתם, ביקש להותיר את פסק הדין על כנו.

השופטים צבי ויצמן (אב"ד), יעל מושקוביץ וצבייה גרדשטיין פפקין ציינו שמצטיירת למולם תמונה של ילדים שזנחו את אביהם במשך שנים, ונזכרו בו רק לעת זקנותו, כשהוא חולה סיעודי, מתוך אינטרס כלכלי צר.

לעומתם אחיהם י' דאג לאביהם כל ימיו. השופטים תיארו אותו כיד ימינו של אביו. אף שהמנוח היה אדם לא קל הנוטה לרגזנות, ציינו, הוא קשר את גורלו בגורל אביו. בנסיבות אלה וכאות הוקרה בחר המנוח לייעד את בנו של י' מלידה לרשת את נכסיו.

בהקשר לכך דחו השופטים את טענות המערערים לחוסר הוגנות בצוואה המוקדמת. "צוואה לעולם אינה אמורה לשקף צדק אובייקטיבי, אלא את רצון המצווה ואת הדבר הנכון והצודק בעיניו", כתבו השופטים, וקבעו שהצוואה המוקדמת של המנוח משקפת זאת בבירור.

לפיכך הם דחו את הערעור וחייבו את המערערים, ביחד ולחוד, בהוצאות המשיב בסך 25,000 שקל.

• באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.