האם טענה כי האב מכניס 158,000 שקל בחודש והמשפחה התרגלה לרמת חיים גבוהה שכללה טיולים יוקרתיים ולינות בסוויטות פאר. למרות פער עצום בהכנסות הוא חוייב רק ב-1,700 שקל לחודש
אישה דרשה שהפרוד האמיד שלה ישלם כמעט 50,000 שקל מזונות ומדור עבור שלושת ילדיהם, אך בית המשפט למשפחה בירושלים קבע שהוא יעביר לה 1,700 שקל בחודש בלבד. השופטת אורית בן דור ליבל קבעה שלמרות הפער העצום בהכנסות הצדדים, שניים מהילדים שוהים בקביעות אצל אביהם ובת שלישית מחלקת את זמנה בין ההורים, כך שמוצדק לחייב את האב רק במזונותיה.
הצדדים התחתנו ב-2006 והביאו לעולם שלושה ילדים, הגדול שבהם בן 17. בשלב מסוים פרץ ביניהם סכסוך והם נפרדו. מאז הפרידה הבן הבכור ואחת הבנות גרים אצל האב, בעוד הבת השלישית מחלקת את זמנה בין ההורים. בפברואר 2020 הוגשה תביעת המזונות לבית המשפט.
בכתב התביעה סיפרה האישה כי עובר לפרידה המשפחה נהנתה מרמת חיים גבוהה ביותר של "האלפיון העליון", הודות להכנסתו הגבוהה של בעלה לשעבר המסתכמת ל-158,000 שקל בחודש. לדבריה, במהלך הנישואים התגוררה המשפחה בבית מפואר ואורח חייהם כלל, בין היתר, טיולים יוקרתיים ולינה בסוויטות.
לטענתה, בניגוד לפרוד העשיר שלה, היא מרוויחה 2,500 שקל בחודש בלבד ובנסיבות אלה מוצדק לחייב אותו במזונות ילדים בסך 39,096 שקל, בתוספת 10,000 שקל כדמי מדור.
מנגד טען האיש שהכנסתו החודשית עומדת על 13,000 שקל בלבד. הוא כפר בגרסת פרודתו לפיה המשפחה נהנתה מרמת חיים של האלפיון העליון. בפועל, לטענתו, הם חיו מעבר ליכולותיהם ואביו סייע להם כלכלית. בנסיבות אלה עתר הנתבע לדחיית התביעה, המופרכת והמופרזת לשיטתו.
שלוש עוזרות, דיאטנית לילדים
אלא שגרסת האיש לגבי גובה הכנסותיו התבררה עד מהרה כלא מדויקת, בלשון המעטה. רואה חשבון שמונה כמומחה בתביעה הרכושית בין הצדדים קבע ששווי אחזקותיו של האיש בחברה הנמצאת בשליטתו המלאה – הינו 4.67 מיליון שקל.
בנוסף, האיש העיד שהוא מושך מדי חודש 100,000 שקל מחשבון החברה, כאשר 80% מהסכום מוקצה למילוי צרכי ילדיו. "בחקירתו הודה הנתבע אפוא שצרכי הילדים עולים לסך של 80,000 שקל ומשולמים מחשבון החברה", כתבה השופטת בן דור ליבל.
גם המומחית שמונתה במסגרת ההליך לקביעת המזונות הזמניים, שפכה אור על הרגלי חייה הראוותניים של המשפחה. לדבריה הצדדים סיגלו לעצמם "חיים טובים ונוחים, שפע כלכלי וחופשות תכופות במלונות מפוארים" כאשר האב "מפנק את הילדים ללא פרופורציה". עוד נמצא שהאב מעסיק בביתו שלוש עוזרות לניקיון ולבישול, כאשר ילדיו המתגוררים אצלו אף נהנים מחוגים, דיאטנית ומאמן אישי.
ואולם, השופטת ציינה שבפועל ישנו ערפל סביב הכנסתו המדויקת של האיש. היא דחתה את גרסאות הצדדים וקבעה שהכנסתו לצורך הדיון בתביעה הינה 60,000 שקל בחודש.
למרות זאת, וחרף הפער העצום בין הכנסות הצדדים, קבעה השופטת שלנוכח מגורי שניים מהילדים עם האב, אין הצדקה להשית עליו מזונות ביחס אליהם. לגבי הבת הנוספת קבעה השופטת שחיוב האב במזונות של 1,700 שקל בחודש "משקף את יחס הכנסות הצדדים ויאפשר קיום כלכלי של שני התאים המשפחתיים ומשקי הבית של ההורים", תוך שיאפשר לילדה רמת חיים דומה בשני הבתים של הוריה שנפרדו.
לנוכח הפער בין הסכום הנתבע לזה שנפסק, חויבה האישה לשלם לפרוד שלה הוצאות בסך 12,000 שקל.
- ב"כ האם: עו"ד צבי זף
- ב"כ האב: עו"ד רות דיין וולפנר
עו"ד שמעון סויסה
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.