המשפחה, שאינה חברת קיבוץ, התגוררה בו בשכירות במשך שנים. לאחר שלא הסכימה לעבור לדירה חלופית לצורך מכירת הדירה לחברי קיבוץ חדשים נקבע שעליה להתפנות
בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעה של אגודה שיתופית קיבוץ אלמוג לפינוי דיירים ששכרו דירה בקיבוץ ושאינם חברי הקיבוץ. הנהלת הקיבוץ ביקשה מהדיירים לפנות את הדירה לטובת מכירתה לחברי קיבוץ חדשים ותחת זאת הציעה להם דירה חלופית. לאחר דין ודברים בין הצדדים עמדו הדיירים על סירובם לפנות את הדירה לטובת דירה אחרת והקיבוץ פתח בתביעת פינוי נגדם. השופט אלעד פרסקי התרשם שבשום שלב הדיירים לא הפכו לתושבי קבע של הקיבוץ או שהם זכאים למגורים ללא הגבלה כפי שטענו. הנתבעים חתמו על הסכמי שכירות בהם הוגדרה במפורש תקופת השכירות, ונקבע כי לאחר שהיא פגה אין להם שום זכות בדירה.
התובעת היא אגודה שיתופית קיבוץ אלמוג והנתבעים הם בני זוג החיים עם בנותיהם בשכירות בקיבוץ החל משנת 2004.
הסכם השכירות נחתם לתקופה של שנה והוארך כל פעם לתקופה של שנה נוספת. במהלך 2017 הודיע הקיבוץ לנתבעים כי הדירה שהם שוכרים עתידה להימכר לחברי קיבוץ חדשים, והוצעה להם דירה חלופית בה יוכלו להתגורר עד תום תקופת השכירות אך הם סירבו. הנתבעים עמדו על סירובם גם לאחר שהקיבוץ הציע לשפץ עבורם את הדירה החלופית על חשבונו.
בעקבות זאת הגיש הקיבוץ תביעה לפינוי הנתבעים מהדירה. הנתבעים טענו בהגנתם כי ההתקשרות עם האגודה והגעתם להתגורר בקיבוץ יצרו להם זכות מגורים בדירה ללא הגבלת זמן, או שהוצג להם מצג שווא שכזה. הם טענו שיש לראות בהם כחברי קיבוץ או כמועמדים לחברות בקיבוץ ושהסכם "בר הרשות" שנחתם עימם הוא בלתי הדיר.
זכות זמנית
השופט פרסקי קיבל את התביעה. הוא ציין שאומנם הסכמי השכירות הראשונים שנחתמו עם הנתבעים נקראו "הסכם בר רשות", אך הכותרת נובעת מהיחסים המיוחדים בין הצדדים הנגזרים מהמגורים בקיבוץ, במסגרתם לדוגמה ניתנים שירותי מכבסה או שימוש בחדר אוכל. אך במהותו מדובר בהסכם שכירות רגיל בו מוגדרת תקופת השכירות ואף נכתב במפורש שהקיבוץ אינו מאפשר לתושב להתגורר מעבר לתקופת ההסכם.
השופט דחה את טענת הנתבעים כי נסיבות הגעתם לקיבוץ בעקבות פרסומים ועידוד של רשויות שונות כגון ההסתדרות הציונית יצרו מסלול לקליטה בקיבוץ, כיוון שמסלול שכזה אינו מעוגן במסגרת נורמטיבית כלשהי.
השופט הסביר שהוא ער לכך שהגעתם של הנתבעים להתגורר בקיבוץ נעשתה מתוך מחשבה ארוכת טווח, אלא שהם מעולם לא הגישו בקשה להתקבל כחברים בקיבוץ. הנתבעים אומנם בחנו את האפשרות להגשת מועמדות, אך נתקלו בקושי לעמוד באחד התנאים.
עצם ניסיונם להתקבל כחברים מלמדת לטעמו של השופט כי הנתבעים הבינו היטב שללא חברות - אין להם זכות בלתי מוגבלת למגורים בקיבוץ.
לפיכך נקבע שלנתבעים אין זכות בדירה מעבר לזכות השכירות שכבר פגה, ולכן הורה השופט על פינויים מהדירה. מועד הפינוי נקבע ליולי 2022, מתוך התחשבות בתקופת המגורים הארוכה שלהם בקיבוץ ובעובדה שיש להם בנות קטנות.
נקבע שכל צד יישא בהוצאותיו.
- ב"כ הקיבוץ: עו"ד אילנה שפרלינג בוטנסקי
- ב"כ הדיירים: עו"ד מרדכי שמעון
עו"ד דקל מנחמי
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.