הורים צעירים שתינוקם נמסר לאימוץ בתחילת השנה ביקשו לקבלו בחזרה. בית המשפט למשפחה נענה לבקשה אך בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה בפסק דין דרמטי שפורסם באחרונה.
ב-2015 הרתה צעירה כבת 18 מקשר זוגי שניהלה עם נער בגילה. היא גילתה על ההיריון רק בחודש שביעי, לאחר שכבר נפרדו.
לייעוץ בתחום:
עורך דין משפחה
הצעירה לא הייתה מעוניינת שההיריון יתגלה לבני משפחתה ולכן פנתה לשירות למען הילד וביקשה שהתינוק יימסר ל"משפחה טובה". לאחר הלידה התינוק הועבר למעון של השירות למען הילד ותהליך האימוץ החל.
במסגרת ההליך המשפטי, היועץ המשפטי לממשלה ביקש להכריז על התינוק כ"בר אימוץ" כלפי אב לא ידוע כיוון שהצעירה סירבה למסור לרשויות את שם האב. בית המשפט למשפחה באשדוד נעתר לבקשה ובפברואר השנה נמסר התינוק לבני זוג שהביעו רצון לאמצו בהיותו בן חודש.
כשלושה חודשים לאחר מכן האב גילה שנולד לו בן. הגילוי קירב את בני הזוג חזרה והם הגישו בקשה לבטל את האימוץ ולקבל את הילד אליהם.
בית המשפט למשפחה נענה לבקשתם והורה על העברת התינוק מהמשפחה המאמצת להורים הביולוגיים. היועץ המשפטי לממשלה והאפוטרופא לדין של התינוק הגישו ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
לטענתם, פסק הדין עומד בניגוד להוראותיו הברורות של חוק האימוץ שלפיו כאשר חלפו 60 יום ממסירת הילד להורים המיועדים לאמצו, בית המשפט לא רשאי לבטל את תהליך האימוץ. הם הוסיפו כי האם הביולוגית הייתה נחושה למסור את התינוק לאימוץ ושינתה את עמדתה רק בעקבות לחץ שהופעל עליה מצד משפחת האב.
עוד נטען כי התינוק נמצא אצל ההורים המיועדים לאמצו כ-8 חודשים, הוא נקשר אליהם ומתחיל לקרוא להם "אבא" ו"אמא". החזרתו להוריו הביולוגיים תטלטל את עולמו ותהיה בניגוד לטובתו.
ההורים הביולוגיים טענו מנגד כי שירותי הרווחה לא עשו די כדי לאתר את האב. הם הדגישו כי האב לא היה שותף לתהליכי האימוץ, שלא באשמתו, וכי האם הייתה במצב נפשי רעוע ויש לאפשר לה לחזור מהסכמתה.
לא סחורה
השופטת גאולה לוין הזכירה בתחילת דבריה את פרשת "תינוק המריבה" מ-2005 שבעקבותיה תוקן חוק האימוץ ונקבעו בו הוראות מפורטות במטרה למנוע "משפטי שלמה" כאובים מעין אלה.
השופטת הבהירה כי חלפו 110 ימים מהרגע בו נמסר התינוק להורים המאמצים ועד להגשת בקשת הביטול. לדבריה, הוראות החוק ברורות ובמקרה זה יש העדפה מוחלטת לאינטרס הקטין ביציבות על פני אינטרס ההורים הביולוגיים.
השופטת הוסיפה כי במקרה של הורה לא ידוע המחוקק קבע כי ההכרזה על הילד כבר אימוץ תינתן אם אין "אפשרות סבירה" לאתר אותו, תוך ציון רשימת פעולות שעל המדינה לבצע. לדבריה, כל הפעולות הללו בוצעו על ידי שירותי הרווחה ולכן לא הייתה עילה לבטל את ההכרזה.
"יש לזכור כי קטין אינו סחורה שממתינה על המדף עד שבעליה ידרוש אותה", כתבה השופטת וציינה כי מדובר בתינוק שנותר בימי חייו הראשונים ללא הורה או קרוב. עוד לדבריה, מדובר באב שיכול היה לצפות את האפשרות שבת זוגו תהרה ממנו.
בנסיבות אלה קיבלה השופטת את הערעור והשיבה על כנה את ההחלטה המכריזה על הקטין כבר אימוץ. השופטת שרה דברת הצטרפה לפסק הדין. השופט אריאל ואגו סבר בדעת מיעוט כי מאחר שהאב לא ידע על הליך האימוץ יש לנהלו מחדש, תוך שמיעת עמדתו ובחינת טובת הילד.
- ב"כ "הקטין": עו"ד מאיה חונגר
- ב"כ המשיבים: עו"ד מתן חודורוב, עו"ד יוליה באיולה
* עורך דין ישראל זלישנסקי עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.