בתחילת הדרך קבע קצין התגמולים שיש קשר של 50% בלבד בין התאונה לבין נכותה של העובדת, שנחבלה בצוואר. בעקבות ערעור הוא הסכים להכיר בקשר של 80%
ועדת ערר קיבלה לאחרונה חלקית ערעור שהגישה עובדת שב"ס על החלטת קצין התגמולים בעניין נכות שנגרמה לה לאחר שנפגעה ממדף קלסרים ב-2014. קצין התגמולים ביקש לייחס חצי ממצבה הרפואי של העובדת לתאונת דרכים שעברה ב-2005. בעקבות חוות הדעת של מומחה שמינתה הוועדה נקבע כי יש לייחס לתאונת הדרכים רק 20% ואת רוב הנכות לקשור לתאונת הקלסרים.
העובדת, ילידת 1972, משרתת בשירות בתי הסוהר משנת 1997. בנובמבר 2014 במהלך עבודתה נפל עליה מדף עם קלסרים כבדים ופגע בה בצוואר ובגב העליון.
משלא חלפו כאביה לאחר מספר ימים, פנתה לחדר מיון בבית החולים "העמק", שם נבדקה וממצאי הבדיקות העלו רגישות בעמוד השדרה צווארי, והגבלה קלה בטווח התנועות. בהמשך, פנתה בתדירות גבוהה לקבלת סיוע רפואי, כאשר מעת לעת נקבעה לה תקופת אי כושר.
ב-2017 היא הגישה בקשה לקצין התגמולים להכרה בתאונה ובנכות שנגרמה לה. קצין התגמולים הכיר בקשר של 50% בין התאונה לבין דרגת הנכות הכללית שנקבעה לעובדת.
ההחלטה התבססה על חוות דעת מומחה רפואי מטעם משרד הביטחון שקבע כי בתיק יש תיעוד של מצב קודם, פגיעה בצוואר בתאונת דרכים שהתרחשה במרץ 2005 ושגרמה לה לתסמונת כאב כרונית עם הגבלה בתנועה והקרנה של הכאב ליד.
העובדת הגישה ערעור וצירפה חוות דעת רפואית מטעמה. המומחה שלה ציין כי לאחר תאונת הדרכים, ובמשך חמש שנים, לא נרשמה בתיקה הרפואי של העובדת כל תלונה הנוגעת לעמוד השדרה הצווארי. בנסיבות אלה לקביעתו, לא ניתן לייחס לתאונת הדרכים את הנכות.
ועדת הערר מינתה מומחה רפואי מטעמה. בחוות הדעת המומחה סקר את ההיסטוריה הרפואית של העובדת הנובעת מתאונת הדרכים וקבע כי יש קשר סיבתי של החמרה בשיעור של 80% בין תאונת הקלסרים לבין הפגיעה בעמוד השדרה הצווארי.
בעקבות חוות הדעת הסכים קצין התגמולים לקבוע קשר סיבתי של 80%, אך העובדת ביקשה לקבל את הערעור במלואו ולקבוע קשר סיבתי מלא.
לשיטת העובדת, התאונה שאירעה לה בשנת 2005 הייתה תאונה קלה, אשר בגינה קיבלה פיצוי כספי זעום מחברת הביטוח, עובדה המוכיחה כי לא נגרמה לה אז נכות. היא הפנתה לתוצאות בדיקות ההדמיה אשר עברה בעקבות תאונה זו, אשר לא העלו ממצאים המצביעים על פגיעה בעמוד השדרה הצווארי ואף לא הצביעו על שינויים ניווניים.
רצף של תלונות
ועדת הערר בראשות השופט אבישי קאופמן, שבבית משפט השלום בחיפה, קיבלה את עמדת קצין התגמולים המעודכנת.
הוועדה ציינה כי אמנם העובדת קיבלה פיצוי נמוך בגין תאונת הדרכים אך היא לא עמדה אז לבדיקת מומחה רפואי ולא הייתה החלטה פוזיטיבית כי היא לא סובלת מנכות. בנוסף, אמנם אין ממצא בבדיקת הדמיה, אך ממועד התאונה קיים רצף של תלונות על כאבי צוואר, לזמן בלתי מבוטל. נתונים אלה מעידים על פגיעה משמעותית.
הוועדה הדגישה שקביעת המומחה מטעמה הייתה מנומקת ומבוססת והיא עולה בקנה אחד עם התיעוד הרפואי והשכל הישר.
בנסיבות אלה קבעה הוועדה כי החלטת קצין התגמולים תבוטל ותחתיה תוכר החמרה בשיעור של 80%.
קצין התגמולים חויב בהוצאות בסך 4,000 שקל.
- ב"כ המערערת: עו"ד יפתח קיפרמן
- ב"כ המשיב: עו"ד קלמר-קצוב
עו"ד אריק שלו
עוסק/ת ב-
צבא ומשרד הבטחון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.