ב-2010 נמכר נכס תמורת 6 מיליון שקל. המוכרת שילמה למתווך עמלה בסך 60,000 שקל אך מאוחר יותר גילתה שהוא גבה עמלה גבוהה ביותר גם מהקונה. תביעת פיצויים שהגישה נגדו התקבלה.
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל לפני מספר ימים תביעה שהגישה מוכרת נכס בבת ים נגד האיש שתיווך בעסקה. המוכרת גילתה בדיעבד שהמתווך גבה מהקונה עמלה בסכום של חצי מיליון שקל. השופט רפי ארניה קבע שהמתווך הפר את יחסי האמון המיוחדים בין הצדדים והעמלה הגבוהה חייבה אותו לחשוף אותה בפני המוכרת.
חברת ״מרצפות בת ים״ ביקשה ב-2010 למכור נכס מסחרי שהיה בבעלותה בעיר. בעל החברה פנה למתווך מקרקעין אותו הכיר מעסקה קודמת וביקש ממנו למצוא קונה לנכס. הצדדים הסכימו שהתמורה הסופית לא תפחת מ-6 מיליון שקל ושדמי התיווך יהיו בשיעור של 1% מהתמורה.
המתווך מצא חברה שהייתה מוכנה לקנות את הנכס תמורת 6 מיליון שקל והעסקה הושלמה. המוכרת שילמה למתווך עמלה של 60,000 שקל כפי שהתחייבה.
כשנתיים לאחר מכן המוכרת ערערה בפני בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב על גובה מס השבח שחויבה לשלם בגין העסקה. המתווך העיד בהליך ובמהלך חקירתו הנגדית חשף שקיבל מהקונה עמלה של חצי מיליון שקל.
בתביעה שהגישה נגדו המוכרת לאחר מכן היא טענה שהוא ניצל לרעה את האמון והבלעדיות שנתנה לו וכל פעולותיו נעשו מתוך מרמה ועל מנת לגרום לה להאמין שלא ניתן למכור את הנכס ביותר מ-6 מיליון שקל.
לדבריה, הנתבע ניצל את אמונה המוחלט כדי לשלשל לכיסו חצי מיליון שקל תוך הצגת תמונה כוזבת בפני הקונה שלפיה העסקה תתגבש רק אם תשולם לו עמלה בסכום זה.
הנתבע טען מנגד שהנכס נמכר בהתאם לשוויו האמיתי ולא היו עליו קופצים. לדבריו, בינו לבין התובעת לא הוסכם דבר בנוגע לעמלה שייגבה מהרוכש שיאתר וכל הנושא הוא עניינו בלבד. לשיטתו, לא הייתה עליו שום חובה להודיע לתובעת מבעוד מועד על תשלום העמלה.
פעל מאחורי גבה
השופט רפי ארניה מבית משפט השלום בראשון לציון הבהיר שהחוק מחייב מתווך בעסקת נדל״ן למסור למזמין התיווך כל מידע מהותי הנוגע לנכס ולפעול בנאמנות כלפיו. עוד קובע החוק שאם יש למתווך עניין אישי בעסקה חובה עליו ליידע את המזמין על כך.
השופט ציין שהיקף חובת הגילוי שקיימת על מתווך לא לובנה דיה בפסיקה אך נטיית בתי המשפט היא להכיר בכך שמקובל שמתווך מקרקעין יקבל את שכרו משני הצדדים. בהתאם, כשמתווך גובה עמלה בשיעור מקובל של 2% מכל צד לעסקה, הוא אינו חייב לדווח על כך לצד השני.
עם זאת לדברי השופט, במקרה זה הנתבע הפר את חובות הנאמנות והגילוי המוטלים עליו. השופט הסביר שלנוכח יחסי האמון המיוחדים בין הצדדים המתווך היה חייב לגלות לתובעת שהוא מעמיד בפני כל רוכש את התנאי של תשלום העמלה.
כמו כן, העמלה שקיבל המתווך מהרוכשת מגיע לשיעור של 8.33%, פי ארבעה מדמי תיווך מקובלים. לדבריו, סכום זה למעשה נגזל מהמוכרת שכן הרוכש מביט על העסקה כ״עסקת חבילה״ והתמורה מבחינתו היא 6.5 מיליון שקל.
השופט קבע שהתובעת זכאית לפיצוי על הפרת האמון מצד המתווך שפעל מאחורי גבה והוא חויב לשלם לה 380,000 שקל בתוספת הוצאות ושכ״ט עו״ד של 40,000 שקל.
- ב״כ התובעת: עו"ד מקרקעין אלון גרוסבוים
- ב״כ הנתבע: עו"ד אביאל זיו (זיסקוביץ')
עו"ד אפרים כהן
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.