מתווך תבע דמי תיווך מחברה קדישא, עבור עסקה לרכישת קרקע ברחובות להרחבת בית עלמין. אלא שהשופטת סברה כי הוא לא היה הגורם היעיל בעסקה, שבוצעה במנותק מפעולותיו.
בית משפט השלום ברחובות דחה תביעה שהגיש מתווך נדל"ן נגד חברה קדישא ומנהלהּ על סך 680,000 שקל. התביעה נגעה לעסקה במסגרתה החברה רכשה קרקע ברחובות, מחברת "ראשל יזום וניהול נכסים". השופטת שרון צנציפר-הלפמן לא שוכנעה שהמתווך היה "הגורם היעיל" בעסקה.
הפרשה החלה בפגישה שנערכה בין התובע לבין מנכ"ל קדישא במשרדי החברה, בינואר 2010, במהלכה התובע החתים את הנתבע על "טופס הזמנת שירותי תיווך והתחייבות לתשלום דמי תיווך".
הטופס כלל תיאור נכס ברחובות ומיקומו, מחיר מבוקש וגובה עמלת תיווך. בעת חתימת הנתבע על ההסכם, הפרטים המזהים של הגוש, החלקה ופרטי המוכר לא מולאו, ולצדם נרשם כי הם "ימולאו לאחר חתימה".
פרטים אלה הושלמו בכתב יד, כאשר התובע טען כי עשה זאת בנוכחות הנתבע, ואילו הנתבע טען כי לא מילא דבר בנוכחותו, ולא התחייב על שום קרקע ספציפית, אלא דיבר באופן כללי שיחפש שטח מתאים.
כשלושה וחצי שבועות לאחר מכן, התקיימה במשרדיה של המוכרת – חברת "ראשל" – פגישה של בין התובע לבין מנהלי החברה. לאחר מכן שלח התובע לחברה, בין השאר, דואר אלקטרוני עם סיכום הפגישה, וכן טופס הזמנת שירותי תיווך. המוכרת לא חתמה מעולם על טופס זה.
כעבור כארבע שנים וחצי – ביולי 2014 – רכשה חברה קדישא את הקרקע מראשל (תמורת למעלה מ-16 מיליון שקל), באמצעות מתווכים אחרים.
בעקבות זאת הגיש התובע את תביעתו, בה טען בין היתר כי בינו לבין הנתבעת נחתם הסכם מחייב, וכי הוא זה שאיתר את הקרקע, ומסר לנתבעים מידע ממוקד עליה.
חברה קדישא ומנהלה טענו כי הפרטים המהותיים של ההסכם הוספו על ידי התובע לאחר חתימת הנתבע. עוד נטען כי התובע מעולם לא הפגיש בין הצדדים לעסקה, לא פעל בנאמנות לקדם את עניינה של הנתבעת וזנח את הטיפול בה. מכל מקום, כך נטען, מאחר שלא היה קשר בין התובע לבין הנתבעים לאחר שנת 2010, אין לראות בו את "הגורם היעיל" להתקשרות בעסקה ב-2014.
לא פעל בנאמנות
ואכן השופטת צנציפר-הלמן קיבלה את עמדתה של קדישא, ואף התרשמה לחיוב מעדות מנהלה.
בכל הקשור למחלוקת העובדתית, השופטת הבהירה כי אפילו אם תניח לטובת התובע כי הנתבע חתם על הסכם תיווך ביחס למקרקעין הספציפיים, הדבר אינו מזכה אותו בדמי תיווך בגין העסקה, שכן "התובע לא מילא את חובותיו כמתווך, לא הפגיש בין הצדדים, לא פעל בנאמנות כלפי הנתבעת ולא היווה את הגורם היעיל להתקשרות המאוחרת בין הנתבעת לבין המוכרת בשנת 2014".
כמו כן, השופטת הבהירה כי בפגישה עם המוכרת כשלושה שבועות לאחר חתימת הנתבע על ההסכם, התובע לא עדכן את המוכרת לגבי קיומה של חברה קדישא כלקוחה פוטנציאלית, אלא ניסה לשווק את הקרקע לקבוצת רכישה. "בהתנהלותו זו, זנח התובע לחלוטין את הנתבעת וכשל למלא את חובתו לפעול עבורה בנאמנות ובהגינות", כתבה השופטת.
בנוסף, השופטת הבהירה כי התובע בכל מקרה לא היה "הגורם היעיל" בעסקה, שהיתה פרי פועלם של שני מתווכים אחרים. לעניין זה השופטת התחשבה בין היתר בכך שחלפו יותר מארבע שנים, וכן בכך שהיוזמה לעסקה היתה עצמאית ומנותקת מהתובע.
בסיכומו של דבר, התביעה נדחתה. לא נפסקו הוצאות משפט.
- ב"כ התובעים: עו"ד טל ספיר ומארק שיפמן
- ב"כ הנתבעים: עו"ד יניב ברק ועו"ד שטיינמץ אליהו
עו"ד רוני סימון
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.