לפסק הדין בעניין נבט נ' אנוך ואח'
מה דינו של "דייר סרבן" המסרב לפנות את ביתו במסגרת פרויקט פינוי בינוי, ומתי סירוב ייחשב כסביר ? בשאלות אלו ועוד דן בית המשפט המחוזי בת"א במסגרת ערעור שהגישה דיירת אשר חויבה לשלם פיצוי של 681,000 שקלים בגין סירובה לפרויקט פינוי בינוי, כאשר מתוך 154 דיירים, היא המתנגדת היחידה.
על הבניין בו מתגוררת המערערת בנוה שרת בת"א, חלה תכנית מתאר המאפשרת פרויקט פינוי בינוי במתחם בו קיימות 154 דירות. על פי התוכנית, הבניינים ייהרסו ובמקומם ייבנו 414 דירות חדשות. על פי הסכם בין בעלי הדירות ליזם, אמור הפרויקט להמשך כשלוש שנים, במהלכו זכאים התושבים לדמי שכירות ובסופו יקבלו דירות חדשות הגדולות בכ-40 מ"ר מהדירות הנוכחיות וכן מחסן וחניה. לפי הצהרת היזם, כיום מתוך 154 בעלי דירות, 153 בעלי דירות נתנו את הסכמתם, והמערערת נותרה היחידה והאחרונה שסירבה לעשות כן.
תביעה שהגישו נגדה דיירים במתחם התקבלה, כאשר נקבע כי התנגדותה של המערערת לפרויקט היא התנגדות סרק שאינה מטעמים ענייניים, וזאת למרות המאמצים האמיתיים והכנים שנעשו להתאמת צרכיה (בעקבות טענתה כי היא אם חד הורית לילד המוכר כנכה 100% והדירה מותאמת לצרכיו), וחייב אותה לשלם פיצוי של 681,000. על פסק דין זה, הגישה הדיירת ערעור לבית המשפט המחוזי, בו טענה בין היתר כי החוק נגוע באי חוקיות עקב השימוש שנעשה בו כאמצעי אכיפה להפעלת לחץ שאינו לגיטימי, תוך פגיעה באוכלוסיות מוחלשות בזכות הקניין, בכבוד האדם ובשוויון ועוד.
בית המשפט דחה כאמור את הערעור. השופט ד"ר קובי ורדי קבע כי על פי החוק, אחראי בנזיקין בעל דירה המתנגד מטעמים בלתי סבירים כלפי שאר בעלי הדירות, וכי במקרה הנדון, התנגדותה של המערערת אינה סבירה. זאת, מאחר והוכח כי התנגדותה אינה קשורה לבנה הנכה שכן היא עצמה ציינה כי אינה יודעת אלו התאמות נדרשות לדירה, וכי כרגע אין צורך בהתאמות מיוחדות, מה גם שהיזם התחייב לעשות את כל ההתאמות הנדרשות, אם יידרשו בדירה החלופית שתקבל .
בנוסף נקבע, כי המערערת מוכנה לנהל מו"מ לפינוי ואף נקבה בסכום של 4.2 מליון ש"ח בבית משפט השלום, ובערעור דרשה 3 מליון ש"ח וסירבה לכל הצעה אחרת של היזם.
"דהיינו, בסופו של יום, לא ניתן לשלול את התרשמות וקביעת בית משפט קמא שמבחינה עובדתית התנגדותה של המערערת הינה התנגדות סרק שאינה עניינית, ולמעשה מדובר בניסיון שלה לקבל פיצוי כספי גבוה, הגבוה בהרבה מהשווי הכספי של ההטבה שמקבלים שאר הדיירים בפרויקט, ובדיוק לשם כך חוקק החוק שנועד למנוע מצב כזה" כתב השופט.
השופט ציין, כי אמנם לא ניתן להתעלם מכך שמדובר בפינוי מבית, אך מהצד השני בסופו של דבר מדובר בפרויקט לרווחת התושבים הזוכים להטבה ניכרת ומכך שבמקרה הנדון 153 מתוך 154 דיירים חפצים בכך, כאשר מול זכויותיה החוקתיות של המערערת, עומדות זכויותיהם החוקתיות של שאר הדיירים, והמערערת אינה מנושלת מביתה ללא תחליף, אלא מקבלת דירה חדשה ויקרה יותר או אפשרות לפיצוי כספי או דירה חלופית.
השופט ישעיהו שנלר הוסיף כי קיים חשש כי חיוב הדייר הסרבן בפיצוי לא יביא להסרת ההתנגדות הבלתי סבירה, אולם זהו עניין למחוקק לדון בו.
לפסק הדין בעניין נבט נ' אנוך ואח'
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.