אדם שקיים יחסים עם אישה נשואה לפני כארבע שנים ביקש לבצע בדיקת אבהות לילדה שנולדה לה ב-2013 בטענה שהוא אביה. התביעה נדחתה על רקע החשש לפגיעה ביציבות חייה של הקטינה.
בתביעה שהוגשה לפני כשלוש שנים ביקש התובע לבצע בדיקת אבהות לילדה כבת שלוש. הילדה רשומה כאחת מבין חמשת ילדיהם של בני זוג נשואים.
התובע, שיוצג על ידי עו"ד אלדד אופק, סיפר שב-2012 הכיר את האם והם ניהלו קשר זוגי במשך ששה חודשים. ב-2013 נולדה הילדה והוא משוכנע שמדובר בבתו.
ההורים, שיוצגו על ידי עו"ד קלריס דביר, התנגדו וטענו שהילדה, ככל אחיה, היא בתו הביולוגית של הבעל. האם הוסיפה שאמנם קיימה קשר חד פעמי עם התובע אך הוא אינו אביה של בתה.
כשלב ראשון ובטרם המשך בירור שאלת האבהות לגופה, הורה סגן נשיאת בית המשפט למשפחה בבאר שבע, השופט אלון גביזון, על הגשת ראיות ביחס לטובת הקטינה.
התובע טען שטובת הילדה היא לדעת מיהו אביה הביולוגי ועדיף לערוך את הבירור כעת שכן הזעזוע שיגרם לה עכשיו אם יתברר שהוא האב קטן מזה שיגרם לה כשתתבגר.
בנוסף לדבריו, בני הזוג צלחו את משבר הבגידה כך שאין סיבה לחשוש שאם יתברר שהוא האב הביולוגי יתפרק התא המשפחתי. הוא הוסיף שיש לו יכולת טובה יותר לכלכל את הקטינה מאשר הוריה לנוכח הכנסותיהם הנמוכות.
עוד טען התובע שאם בית המשפט ייעתר לבקשתו, אין בכוונתו לנתק את הקטינה ממשפחתה אלא לקיים עמה קשר ברגישות ובזהירות, כאשר דווקא גילה הצעיר יסייע לו להשתלב בחייה.
בני הזוג טענו מנגד שהמשך בירור שאלת האבהות עלול לפגוע בילדה משמעותית ולערער את יציבות חייה וחיי משפחתה. לדבריהם, מאז שנולדה הפעוטה גדלה במציאות יציבה בהם הם מגדלים אותה יחד עם אחיה ואין כל סיבה לסכן את התא המשפחתי.
עוד לדבריהם, הילדה כלל לא מכירה את התובע ואם תיחשף אליו הדבר יגרום לה לבלבול רב. הם הדגישו שהתובע מתעלם מטובתה של הקטינה ומחפש רק את טובתו שלו.
לא מכירה אותו
השופט אלון גביזון הבהיר שלצד החתירה לגילוי האמת העובדתית מכיר בית המשפט באינטרסים מוגנים אחרים, שיכולים לדחוק את אינטרס גילוי האמת, בבחינת "אמת ויציב, יציב עדיף".
לדבריו, אביה של הילדה לא רק רשום כאב במרשם האוכלוסין אלא גם משמש כאביה הפסיכולוגי מאז לידתה ומהווה עבורה דמות אב. חייה של הילדה יציבים, והמשך בירור התביעה עלול לפגוע ביציבות זו.
כמו כן, אם יש ספק בשאלת האבהות הוא קיים אצל התובע בלבד, ובוודאי לא אצל הילדה שכלל לא מכירה אותו. לדברי השופט, הצורך של התובע לברר את אבהותו מובן, אך הוא לא קשור לטובת הקטינה אלא לטובתו שלו בלבד.
גם התנהלות רגישה מצד התובע כלפי התא המשפחתי לא תמנע טלטלה בחייה של הילדה שתיאלץ להתנהל מול שתי אבות. זאת, במיוחד כשניכרת מתיחות רבה בין התובע לבין הבעל.
אין גם ביטחון שאם יתברר שהתובע הוא האב, הבעל יבחר שלא להבליג ויפרק את התא המשפחתי שכיום מתנהל בהרמוניה, סיכם השופט.
בנסיבות אלה דחה השופט את התביעה. לנוכח ההבנה לצורך של התובע לבדוק האם הילדה היא בתו, לא ניתן צו להוצאות.
ב"כ התובע: עו"ד אלדד אופק
ב"כ הנתבעים: עו"ד קלריס דביר
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.