בית המשפט קבע שאין שום סיבה להתערב בהחלטות המקצועיות של גורמי התכנון, ודחה את הטענה ששינוי התוכנית יפגע ברווחיות המיזם
שופטת בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה תמר נאות פרי דחתה לאחרונה עתירה שהגישו יזמית ושישה בעלי דירות בבניין בעיר, נגד התנאים שמוסדות התכנון הציבו לפרויקט תמ"א 38 שתכננו. בפסק הדין נקבע כי אין סיבה להתערב בהחלטות מקצועיות שניתנו על בסיס איזון בין האינטרסים של היזמית, הדיירים והשכנים מהבניינים הסמוכים. עוד נקבע כי טענת העותרים שלפיה התנאים יהפכו את הפרויקט ללא רווחי עבור היזמית, לא הוכחה.
הפרויקט אמור להתבצע באמצעות חברת "קומון בייס יזמות" ברחוב שושנת הכרמל 15 בחיפה. בבקשת ההיתר לתוכנית שהוגשה מטעם היזמית והדיירים, התבקש אישור להריסת הבניין בן ה-3 קומות ובניית בניין של 7 קומות עם 14 יחידות דיור וחניון. ב-2020 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה את הפרויקט בתנאים אבל על ההחלטה שלה הוגשו שלושה עררים לוועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה בחיפה – אחד על ידי הדיירים והיזמית ושניים על ידי דיירים במבנים סמוכים, שטענו בין היתר שהפרויקט יגרום לפגיעה בזרימת האור והאוויר לדירותיהם.
בשנה שעברה החליטה ועדת הערר לאשר את הפרויקט אבל הציבה לו תנאים חדשים. בעתירה שהגישו על כך בעלי הדירות והיזמית נטען כי שלושה מהם הופכים את הפרויקט ללא רווחי. האחד, צמצום הקומה העליונה משתי חזיתות, שלטענתם לא יאפשר לבנות דירת פנטהאוז. השני, דרישה לבנות רק חניון תת קרקעי תוך שינוי התוכנית שכוללת גם חניות במפלס עילי מוגבה בחזית המבנה. השלישי, דחיית בקשתם להגדיל את אחוזי הבנייה ב-6%.
ועדת הערר טענה כי ההחלטה ניתנה לאחר ששקלה את כל הטיעונים של הצדדים הרלוונטיים, ואין סיבה שבית המשפט יתערב בה – עמדה בה תמכו גם השכנים. הוועדה המקומית הסכימה עם הדברים, למעט בסוגיית אחוזי הבנייה, שלטעמה יש מקום להגדיל מאחר שהתנאים גורעים שטחים מהמבנה.
שיקול דעת תכנוני
השופטת תמר נאות פרי הבהירה כי בית המשפט לא נוהג להתערב בהחלטות תכנוניות מובהקות אלא אם הוכח שניתנו על בסיס שיקולים זרים, תוך חריגה מסמכות או אינן סבירות בעליל.
במקרה הנוכחי, השופטת לא מצאה סיבה להתערב בתנאים שהוצבו לפרויקט, שלעמדתה הוחלט עליהם אחרי בחינה מעמיקה של ההשלכות הסביבתיות והתכנוניות שלו.
כך למשל, היא קבעה שההחלטה לצמצם את הקומה העליונה בין היתר בשל חריגה מנפח הבניין המקסימלי שנקבע במסמך המדיניות של העירייה לפרויקטים של תמ"א 38 וכדי למנוע הצללה, לא בלתי סבירה. השופטת ציינה כי אמנם זה מקשה על תכנון דירה אבל לא שולל את האפשרות לחלוטין.
גם הנימוק לגבי החניון הוא סביר ומבטא איזון בין אינטרסים מתנגשים, הוסיפה. השופטת ציינה כי יש היגיון בעמדה של הוועדה שבניית רמפה בחזית הבניין בשביל מספר מועט של חניות תפגע במראה הרחוב ובאופיו ותגרע משטח שיכול להיות ירוק.
לגבי אחוזי הבנייה, השופטת קבעה כי הוועדה פעלה בהתאם ל מסמך המדיניות וגם בעניין זה אין מקום להתערב בשיקול דעתה.
לבסוף, השופטת קבעה כי העותרים לא הציגו ראיות לגבי ההיבטים הכלכליים של הפרויקט בפני מוסדות התכנון, כך שהטענה שהתנאים הופכים אותו ללא רווחי לא הוכחה.
לפיכך, העתירה נדחתה והעותרים חויבו בהוצאות של 20 אלף שקלים לשכנים. לפנים משורת הדין, השופטת החליטה לפטור אותם מהוצאות למוסדות התכנון, עקב העלויות של שינוי התוכנית.
- ב"כ העותרים: רון ברנטף עורך דין תמ"א 38
- ב"כ המשיבים: עו"ד סוזן משלב מוקלד – פמ"ח אזרחי (בשם ועדת הערר), עו"ד שי וינברגר (בשם עיריית חיפה), עו"ד ציון רווה ועו"ד מיכאל בצר (בשם השכנים)
עו"ד אבי הורביץ
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.