האם סיפרה שאחרי שנים של אלימות מצד בעלה קיבלה אומץ ועלתה עם בנה על טיסה לכיוון אחד לישראל. השופטת על בן ה-6: "השתלב בארץ, חזרתו לאמריקה תסכן אותו"
בית המשפט למשפחה בפתח תקווה דחה לאחרונה תביעה שהגיש תושב ארצות הברית להחזרת בנו בן ה-6 אליו. התובע טען כי אשתו חטפה את בנם כשנסעה עימו לישראל ללא הסכמתו, ומזה שלוש שנים שלא ראה אותו. ואולם השופטת אפרת ונקרט הגיעה למסקנה שהאב הסכים לנסיעה, וכי בשל השתלבות הילד בישראל והנזק הנפשי הצפוי לו אם יחזור לארצות הברית, הרי שאין מקום להשיבו לשם.
הצדדים הם בני דודים שנישאו כדת משה וישראל בספטמבר 2004 והביאו לעולם שלושה ילדים. תביעת האב, שהוגשה לבית המשפט במרץ האחרון, התמקדה בבן הקטן, כיום בן 5 ו-9 חודשים. בחלוף 17 שנות נישואים ומגורים משותפים בארצות הברית עלתה האם על טיסה לכיוון אחד לישראל יחד עם בנה, ומכאן התביעה.
לטענת האב, אשתו למעשה "חטפה" את בנם באופן המונע ממנו לראותו מזה כשלוש שנים. התובע חידד כי בשום שלב לא הסכים לנסיעה החד-כיוונית ומשכך על בית המשפט להורות על השבת בנו אליו, בהתאם לאמנת האג.
האם, מנגד, טענה שנסיעתה עם הבן לישראל הייתה בידיעת האב ובהסכמתו. היא סיפרה שבמהלך נישואיה לתובע נאלצה להרגיש מעת לעת את נחת זרועו, עד שהיא נאלצה לשהות במקלט לנשים מוכות. לדבריה, בשלב מסוים בעלה מצא את המקלט בו שהתה ואף את המלון שאליו ברחה והיא נסעה ארצה אלא שכאמור, היה זה בהסכמתו. מכאן, לטענת האם, שלא מדובר בחטיפה.
נמצא כאן מחצית מחייו
השופטת ונקרט קיבלה את גרסת האם לפיה בעלה ידע מבעוד מועד על כוונתה להגר עם בנם לישראל, והסכים לכך. לעניין זה היא קיבלה את עדות חמותו של התובע, כי חתנה נתן לה במהלך שיחת טלפון שקיימה עמו סמוך לאחר שהכה את בתה ("כמעט חנק אותה למוות"), את הסכמתו המפורשת לכך שהיא תעבור לישראל עם הילד.
אינדיקציה לכך שהאב השלים עם הרחקת הבן ממנו נמצאת, לדברי השופטת, בעובדה שהמתין לפחות תשעה חודשים כדי לנקוט בהליך להשבתו. השופטת נימקה שדי באמור כדי להביא לדחיית התביעה, אך היא בכל זאת רואה לנכון לדון בחריגים לאמנת האג שעניינם השתלבות ה"נחטף" במדינת היעד והנזק הצפוי לו אם יחזור למדינת המוצא.
אשר לנושא הראשון התרשמה השופטת שהילד השתלב בישראל ולמעשה מצוי פה כמעט מחצית מחייו. היא כתבה שהבן "מתגורר בארץ מגיל שנתיים, למעשה את כל חייו אשר ביכולתו לזכור העביר בישראל. הוא משוחח בעברית, לומד בגן חובה בארץ, קשור מאוד לאמו, אינו מכיר כלל את אביו וסביר כי אין לו כל זיכרון מארצות הברית או מאביו, אשר למרבה העצב הוא בבחינת אדם זר מבחינתו".
בנוגע לסוגיה הנוספת ציינה השופטת כי לעמדתו החד משמעית של מומחה בית המשפט, חזרת הבן לאביו שבארצות הברית תגרום לו נזק פסיכולוגי ותהווה עבורו "מכה נפשית קשה ביותר". השופטת חידדה כי לא רק המומחה סבור כך, אלא כלל הגורמים המקצועיים המעורבים בפרשה הביעו דעתם שהחזרת הבן לאמריקה תגרום לו נזק חמור.
בנסיבות אלה הורתה השופטת על דחיית התביעה, שמשמעותה המעשית היא הותרת הבן בישראל.
האב חויב בהוצאות של 25,000 שקל.
- באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד מעין סבג
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.