"איילון" טענה שבנסיבות כאלה הנהג "התכוון" או לפחות צריך היה לדעת שיגרום לנזק, ולכן יש לפטור אותה מתגמולים. אלא שבית המשפט דחה את עמדתה מכל וכל וקבע כי החברה תשלם על הנזק במלואו.
בית משפט השלום ברמלה קיבל תביעה שהגישה "שלמה חברה לביטוח" נגד חברת הביטוח איילון והורה לאחרונה לשלם לתובעת כ-49,000 שקל, בגין נזקים שרכב המבוטח על ידה גרם לרכב שביטחה "שלמה".
הרשם הבכיר יניב ירמיהו דחה את עמדתה של איילון, שטענה כי תאונה שנגרמה בשל בריחה מהמשטרה פוטרת אותה מתשלום תגמולי ביטוח.
התאונה אירעה בכפר סבא בחודש אוקטובר 2016. הרכב המבוטח על ידי התובעת חנה בחניה מוסדרת, ונפגע על ידי רכב שבאותה עת היה מבוטח על ידי חברת איילון. מעוצמת הפגיעה הרכב הוכרז כ"אובדן להלכה".
בעקבות הפגיעה לתובעת נגרמו נזקים בסכום כולל של כ-50,000 שקל. בתביעתה, שהוגשה נגד נהג הרכב הפוגע וחברת איילון, נטען כי הנתבע נהג במהירות מופרזת ולא ציית לכללים.
אלא שאיילון – הנתבעת – ביקשה לדחות את התביעה בשל היעדר כיסוי ביטוחי, וזאת מאחר שלשיטתה התאונה אירעה כאשר הנתבע ניסה להימלט מהמשטרה שביקשה ממנו לעצור, בעוד שהוא סירב לכך ופגע ברכבים.
עמדתה של איילון היתה כי כאשר מדובר בתאונה שהיא תוצאה של מרדף משטרתי, יש החרגה מהסיכוי הביטוחי – מקרה שבו המקרה הביטוחי נגרם "במתכוון" – ולכן היא פטורה מלשלם תגמולים לאירוע שנגרם במתכוון או בנסיבות שבהן המבוטח ידע בסבירות גבוהה כי נהיגתו תביא לתוצאה שהתגשמה בפועל.
איילון אף טענה כי הנתבע נהג לאחר ששתה אלכוהול, גם אם לא הגיע לסף האוסר נהיגה, שאין בידה להוכיח משסירב הנתבע לערוך בדיקה.
בתגובה לכך, הנתבע טען כי איילון מתנערת מאחריותה כמבטחת רכבו. לטענתו, הוא מעולם לא ניסה לברוח מהמשטרה אלא איבד שליטה כאשר שמע כריזה של ניידת. כראיה, הוא טען כי לא הואשם בהימלטות ממרדף משטרתי, אלא רק בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור – אירועים שהתרחשו לאחר התאונה.
פירוש מצוצמם ל"כוונה"
הרשם ירמיהו שוכנע כי בניגוד לעמדת הנתבע, הרי שהוא כן ניסה להימלט מהמשטרה, וציין כי עדותו לא היתה אמינה, וסתרה את גרסתו הראשונית והספונטנית שמסר במשטרה.
אלא שהשופט קבע כי גם בנסיבות אלה הדבר אינו פוטר את חובתה של איילון לשלם לצד השלישי (התובעת) על נזקיו.
בהקשר זה השופט הזכיר כי בית המשפט העליון כבר קבע בעבר כי מבטחת לא תופטר מחבותה כלפי המבוטח כשזה נוהג תחת השפעת אלכוהול וגורם לתאונה, אם הדבר לא נקבע מפורשות בפוליסה.
השופט אף הדגיש כי כוונתו של הנתבע היתה להתחמק מהמשטרה, ודווקא התאונה הביאה לתוצאה הפוכה, אך שאי אפשר לומר שהוא, מבחינה סובייקטיבית, רצה או התכוון לגרום לאירוע הביטוחי.
השופט הוסיף כי בעיניו אין להרחיב את מושג ה"כוונה" בדיני הביטוח, שהרי הפוליסה מיועדת למקרים בהם המבוטח הפר את חובותיו כלפי צד שלישי, שאחרת הוא לא התרשל וממילא לא תופעל הפוליסה.
"ידיעת המבטחת לפיה תיאלץ לשלם את תגמולי הביטוח כאשר המבוטח לא נהג כדין טמונה, אפוא, בבסיס הפוליסה. ואם כך הוא הדבר, מה לי נהיגה בשכרות ומה לי ניסיון להתחמק מהמשטרה או נהיגה רשלנית אחרת כל עוד לא הוחרג המקרה מפורשות בפוליסה התקנית?" הוסיף.
בסיכומו של דבר, איילון חויבה לשלם לתובעת כ-49,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,740 שקל.
-
ב"כ התובעת: עו"ד ערן פאר ועו"ד עופר לוי ממשרד עורכי הדין פאר-לוי
-
ב"כ הנתבע 1: עו"ד שי שוראקי
-
ב"כ הנתבעת 2: עו"ד רוית גיא דרור
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.