השופט קבע כי יש לבחון את הטענה ברצינות וגם לדאוג לשלומם ובטחונם של השוטרים. עם זאת נקבע כי הטענה תתברר בהמשך, ובינתיים החלטת המשטרה לפסול מנהלית את רישיונו של הנהג ל-30 יום נותרה על כנה
בית המשפט לתעבורה במחוז תל-אביב (בת-ים), דחה לאחרונה בקשה לביטול פסילה מנהלית שהושתה על נהג שסירב להיבדק בינשוף בטענה שחשש להידבק בנגיף הקורונה. השופט אהרן האוזרמן קבע כי הנאשם סיפק סיבה והסבר הגיוניים לסירוב להיבדק, וכי יש לבחון את טענותיו במסגרת ההליך העיקרי. למרות זאת, נקבע כי החלטת קצין המשטרה לפסול מנהלית את רישיונו של הנהג הייתה ראויה.
נהג הסעות (25), נתפס בתחילת החודש (מרץ) ועורר את חשדם של השוטרים אשר הריחו מפיו ריח חזק של אלכוהול. לשאלתם, הוא סיפר כי שתה בקבוק בירה כ-3.5 שעות לפני שעת הנהיגה, בבית של חבר. בבדיקת מאפיינים שנערכה לו הוא התבקש ללכת בקו ישר, והשוטרים הבחינו כי הוא מתנדנד. לכן הם התרשמו כי הוא מצוי תחת השפעת אלכוהול ודרשו ממנו לבצע בדיקת ינשוף.
החשוד התעקש כי אינו שיכור אך לא הסכים לנשוף לתוך המכשיר, ומיאן לבצע את הבדיקה גם לאחר שנלקח לתחנת המשטרה. לדבריו, הוא חשש מהידבקות בנגיף הקורונה על רקע ריבוי הפרסומים בכלי התקשורת על התפרצות המגפה.
בשל כך, הנהג קיבל הזמנה להישפט על עבירה של סירוב להיבדק בבדיקת שכרות ורישיונו נפסל מנהלית ל-30 יום.
יש לציין כי על פי פקודת התעבורה, מי שמסרב לבדיקת שכרות נחשב כמי שנהג בשכרות בפועל. במקרים מסוימים ניתן לסתור חזקת השכרות, אם הנהג מצליח לשכנע את בית המשפט כי לא ביצע את הבדיקה מסיבה מוצדקת.
"החלטה נכונה, מבוססת, ראויה ומידתית"
"איני קובע מסמרות בשלב זה לגבי מהימנות הראיות או משקלן, בוודאי שאינני מכריע בשאלה האם המבקש הפך את נטל הראיה הנובע מ'חזקת הסירוב' הקבועה בחוק, האם הפריך את החזקה, או מסר הסבר מניח את הדעת לסירובו", ציין השופט האוזרמן. עם זאת, הוא הבהיר כי הנהג סיפק לכאורה סיבה והסבר אפשרי לסירובו להיבדק.
השופט ציין כי אי בידו את הכלים להכריע כעת בשאלה האם בדיקת חשודים במכשיר ינשוף בזמן מגפת הקורונה מעמידה אותם בסכנת הדבקה, וכי מדובר בסוגיה מדעית שצריכה להתברר בהמשך בתיק העיקרי. הוא הוסיף כי שאלה מטרידה לא פחות, היא שאלת שלומם וביטחונם של השוטרים שמפעילים את המכשיר ונדרשים למגע קרוב עם הנהגים הנבדקים.
עם זאת, קבע השופט כי בשלב זה, לצורך הכרעה בשאלת המשך פסילת הרישיון המנהלית של הנאשם, יש מספיק ראיות לכאורה על מנת לתמוך בגרסת המאשימה שלפיה הנהג היה תחת השפעת אלכוהול.
השופט הסביר כי נקודה מרכזית שהכריעה את הכף לחובתו של הנהג, היא העובדה שגרסתו, לפיה לא היה שיכור, אינה עולה בקנה אחד עם ממצאי בדיקת המאפיינים, התרשמות השוטרים, והדברים שמסר להם בתחקור.
מכאן עבר השופט לדון בשאלת המסוכנות שנשקפת מהנהג ומעבירת השכרות שלכאורה עבר, והגיע למסקנה שהמשך נהיגתו בשלב זה מסכנת את הציבור. לפיכך, הוא קבע כי החלטת קצין המשטרה לפסול את רישיונו של הנהג לתקופה מוגדרת ותחומה בת 30 ימים הייתה "נכונה, מבוססת, ראויה ומידתית ובדין יסודה".
- ב"כ המבקש (הנהג): עו"ד אילון אורון, עו"ד לירון אורון
- ב"כ המשיבה: עו"ד חיים ביטון, עו"ד נטע פוקס
עו"ד אבי הורביץ
עוסק/ת ב-
תעבורה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.