נהגת אוטובוס הצילה רוכב שהתפרץ לכביש – המדינה הגישה נגדה כתב אישום

רוכב אופניים חצה את הכביש באור אדום והנהגת נאלצה לבצע בלימת חירום. כתוצאה מכך נחבל נוסע מבוגר שעמד באוטובוס. היא הואשמה באחריות לתאונה אך זוכתה

השופטת צפורה משה זיכתה לאחרונה נהגת אוטובוס מאחריות לתאונה בה נחבל אחד הנוסעים בראשו. התאונה התרחשה בדצמבר 2019 ברחוב דיזינגוף בתל אביב כשהנהגת ביצעה בלימת חירום כדי להימנע מפגיעה ברוכב אופניים שחצה באור אדום. השופטת קבעה שהנהגת פעלה בשיקול דעת נכון ומחויב המציאות בנסיבות.

התאונה התרחשה זמן קצר לאחר שהנהגת העלתה נוסעים לאוטובוס בתחנה והמשיכה בנסיעה. אחד הנוסעים שעלה בתחנה, בן 83, עמד והחזיק במוט האחיזה באוטובוס כשהנהגת ביצעה את בלימת החירום. כתוצאה מכך הוא נפל בתוך האוטובוס ונחבל בראשו, תוך שנזקק לתפרים באמעות סיכות.

מחומר הראיות עלה כי רוכב האופניים התפרץ לכביש באור אדום ובלימת החירום בוצעה שעה שבכיוון נסיעת הנאשמת דלק אור ירוק ומשמאלה בכיוון הנגדי גם רכב רוכב קורקינט, על פס הפרדה.

בכתב האישום נטען כי הנאשמת נהגה בחוסר זהירות בכך שהחלה את הנסיעה בטרם התיישב הנוסע על הספסל, לא נתנה תשומת לב מספקת לדרך, בלמה את האוטובוס בלימת חירום ובכך גרמה לתאונה ולחבלה.

לטענת המאשימה, מצופה היה מהנאשמת, המטיבה להכיר את אופי קהל הנוסעים בקו האוטובוס העירוני, בהיות חלקם אנשים מבוגרים, וכן אופי התנועה באותו כביש, המרובה באופניים, קורקינטים ועוד, כי תצפה את האפשרות של התפרצויות אותם כלי תחבורה לכביש, והשלכות "בלימת חירום" על כל המשתמע מכך.

מנגד, ההגנה טענה כי המאשימה לא הוכיחה שקיים איסור מפורש להסיע נוסעים בעמידה והנאשמת לא הפרה כל חובת זהירות.

לטענת ההגנה, הנאשמת נהגה בזהירות המיטבית על פי כל הכללים, הצילה חיי רוכב האופניים מפגיעה קשה עד כדי קטלנית.

ומכל מקום טענה ההגנה כי התפרצות רוכב האופניים באור אדום היא בבחינת "גורם זר מתערב" המנתק את הקשר הסיבתי מאחריות הנאשמת לתאונה.

״חכמים בדיעבד״

השופטת צפורה משה מבית המשפט לתעבורה במחוז תל אביב (בת ים) קבעה שהנאשמת אינה אחראית לתאונה ולתוצאותיה, והורתה על זיכויה.

השופטת קבעה כי הנאשמת עמדה בחובת הזהירות הנדרשת ממנה כשהצליחה לבלום את האוטובוס ולהימנע מתוצאה קשה יותר שהייתה צפויה בנסיבות התיק. 

היא ציינה שגם אם לצורך הדיון נניח כי הנוסע היה מתיישב, הרי ברור כי אין לנאשמת כל אפשרות חוקית למנוע מנוסע זה או אחר לשבת או לעמוד, ומכל מקום הנוסע היה יכול להחליט בכל רגע כי הוא קם טרם הבלימה.

השופטת כתבה שהוכח כי הנאשמת יצאה מתחנת האוטובוס, תוך שהיא נוהגת במהירות סבירה ואף נמוכה מזו המותרת בכביש בו נהגה, התקרבה אל הצומת ובלמה את האוטובוס בזהירות המיטבית. 

״הצפיות לה טוענת המאשימה בתיק זה הינה בלתי אפשרית בנסיבות בהן היה על הנאשמת לבחור בחלקיק השנייה בין מספר אפשרויות פעולה ולשקלל מי מביניהן היא זו, אשר תביא לתוצאה הפחות קשה״, כתבה השופטת.

עוד הבהירה השופטת כי לא יכולה להיות מחלוקת שהגורם האחראי לתאונה הוא רוכב האופניים, אשר למרבה הצער וחוסר הצדק נותר בגדר "אלמוני".

״ברור כי אין לצפות מהנאשמת כי תצפה בכל רגע נתון תזמון בלימת האוטובוס, נוכח התפרצות מספר גורמים לכביש ובענייננו רוכב האופניים, נסיעה של רוכב קורקינט ממול על פס הפרדה, עם מצב עמידתם או ישיבתם של כלל הנוסעים בו״, סיכמה השופטת תוך שציטטה את דברי הנאשמת בעדותה: "כולם חכמים ונבונים בדיעבד"

•  ב״כ המאשימה: לא צוין
• ב״כ הנאשמת: עו"ד דוויק

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.