חברת הביטוח הכחישה את התאונה וטענה שבגרסת הנהגת התגלו סתירות. בין היתר, היא תהתה מדוע האישה טיילה לבד ולא עם בעלה. בית המשפט מצא את גרסת הנהגת אמינה וקיבל את התביעה.
לפני כ-6 שנים יצאה תושבת הצפון לטיול עם בתה התינוקת. היא התכוונה להגיע לחיפה אך בשלב מסוים הרכב התחמם והיא עצרה בצד. כשפתחה את מכסה המנוע התפרצו מים מהרדיאטור ופגעו בידה. ״הפניקס״ הצביעה על סתירות בגרסתה אך השופט יואב פרידמן דחה את טענות המבטחת אחת לאחת.
הנהגת, ילידת 1986, סיפרה כי נפגעה בתאונת הדרכים בסוף אוגוסט 2012. לדבריה, לאחר שהמים הרותחים פגעו בידה היא התקשרה לגיסה שהגיע למקום. הגיס הזעיק את בעלה והאחרון לקח אותה לבית החולים. שם אובחנה בידה כוויה בדרגה ראשונה והיא קיבלה משחה נגד כאבים ושוחררה כעבור זמן קצר.
חברת ״הפניקס״, שביטחה את הרכב בביטוח חובה, הכחישה את התאונה. היא הצביעה על מספר סתירות בגרסת התובעת. כך למשל לדבריה, הגיס מסר לחוקר מטעמה כי תכנן להיפגש במסעדה עם התובעת והיא לא ציינה עובדה זו.
כמו כן, המיקום בו נעצר הרכב, כפי שמסרה התובעת, היה בכביש המוביל לנצרת עילית ולא לחיפה. עוד העלתה הנתבעת תמיהה על כך שהתובעת נסעה לטיול לבדה ללא בעלה באותו יום שהיה יום חג. היא גם תהתה מדוע לאחר האירוע התובעת התקשרה קודם כל לגיס ולא לבעלה.
הנתבעת סיכמה כי התובעת לא הביאה ראיות חיצוניות להוכחת התאונה, כמו למשל זימון גיסה לעדות, ואין להסתמך על עדותה היחידה.
התובעת השיבה כי הגיס רצה להיפגש עמה במסעדה אך לא להצטרף לטיול. היא ציינה ש״אין שום בעיה לטייל לבד״ והסבירה שהעדיפה להתקשר לגיסה ולא לבעלה כי ידעה שהבעל ידרוש ממנה להתפנות לבית החולים והיא לא רצתה ״לפספס״ את הטיול.
התובעת הוסיפה כי נסעה לכיוון נצרת עילית כדי לתדלק ולהמשיך בנסיעתה לכיוון חיפה. רכבה התחמם והיא עצרה בשוליים לפני שהספיקה להגיע לתחנת הדלק.
״שמא יפגע בתאונה״
השופט יואב פרידמן מבית משפט השלום בחיפה לא מצא סתירות מהותיות בגרסת התובעת. הוא ציין שתיאור האירוע כפי שנמסר למשטרה תואם את עדות הנהגת והדברים שמסרה בכתב התביעה.
השופט הוסיף שלא מצא פסול בכך שהתובעת בחרה לטייל לבדה. עוד לדבריו, אמנם הראיה היחידה להתרחשות האירוע היא עדותה של התובעת אך אדם אינו חייב לקחת עמו עד לכל מקום ״שמא יפגע בתאונה״. הוא הדגיש כי אם העדות היחידה של התובע עושה רושם אמין ואין בה סתירות מהותיות, כמו במקרה זה, אין מניעה לקבלה.
בהקשר זה השופט קיבל את הסבר התובעת כי גיסה ובעלה לא נכחו במקום בזמן התאונה אלא הוזעקו לאחר שכבר התרחשה, ולא היה טעם לזמנם לעדות. הוא הסביר כי עדותם לא הייתה יכולה לאשש או להפריך את גרסת התובעת וכל שיכלו לספר היה מפי השמועה. השופט הוסיף כי גרסת התובעת גם מתיישבת עם דוח השחרור מבית החולים.
השופט סיכם כי תיאור האירוע מהווה ״תאונת דרכים״ מאחר שמדובר בטיפול או תיקון דרך במהלך נסיעה.
לפיכך קיבל השופט את התביעה וחייב את הנתבעת לפצות את התובעת ב-7,200 שקל על כאב וסבל, בתוספת שכ״ט עו״ד בסך 1,095 שקל ותשלום האגרה.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד שרון אילון
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.