אדם שהורשע ונכלא לאחר ניסיון להרעיל את גרושתו ואם שלוש בנותיו הגיש תביעה להקטנת סכום מזונות בנותיו, בטענה שעקב מאסרו פחתו הכנסותיו. בית המשפט דחה את התביעה בשתי ידיים: "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה".
לבני הזוג נולדו ארבע בנות שאחת מהן נפטרה. במאי 2010 התגרשו בני הזוג. בהסכם הגירושין נקבע כי האב ישלם מזונות לבנות בסך כולל של 4,800 שקל וכן יישא במחצית ההוצאות הרפואיות החריגות.
שאלות בענייני מזונות?
פנו לעורך דין משפחה
ביולי 2013 נעצר האב והוגש נגדו כתב אישום על ניסיון לרצוח את גרושתו. על פי כתב האישום, בעקבות פניית האם להוצאה לפועל בעניין מזונות הבנות, החליט הנאשם לפגוע בה והצטייד באבקת חומר רעיל. בשלושה מקרים שונים במהלך 2013 הוא החדיר את הרעל לאוכל שלה, פעם במשרד ופעמיים בבית.
בכל המקרים, למרבה המזל, האם הרגישה בטעם מר ולא אכלה את המזון המורעל. האיש הודה במעשים ונגזרו עליו שמונה שנות מאסר וקנס של 150,000 שקל.
לאחר שהתחיל לרצות את עונשו הגיש האב תביעה כנגד האם להפחתת סכום המזונות בטענה שחל שינוי מהותי במצבו הכלכלי, שכן כשנחתם ההסכם הוא השתכר כ-20,000 שקל בחודש ואילו כיום הוא אינו עובד.
עוד טען התובע כי הכנסות האם עלו ויש להתחשב בעובדה שאין לה הוצאות דיור כיוון שהיא מתגוררת בדירת שירות בכפר נוער. כמו כן טען התובע שהאם מסתירה את מלוא הכנסותיה וכי מצבה הכלכלי השתפר לאחר שקיבלה פיצוי במסגרת התיק הפלילי.
הנתבעת טענה כי לא חל שינוי נסיבות מהותי ואם היה שינוי בנסיבות הוא נבע מהחלטה קרה של התובע לגרום למותה. בנוסף, מאז המקרה הנטל הכלכלי עליה גדל שכן הבנות נזקקות לטיפול נפשי.
אין שינוי מהותי בנסיבות
השופט אלון גביזון מבית המשפט למשפחה בבאר שבע הבהיר כי בפנייה לבית המשפט יש לבוא בידיים נקיות. במקרה זה, התובע ניסה לחמוק מחובת תשלום המזונות באמצעות מעשים פליליים תוך סיכון חיי הנתבעת והבנות. חומרת המעשה והקשר הישיר בינו לבין הסעד המבוקש – די בהם כדי לדחות את התביעה, כתב השופט.
מעבר לדרוש קבע השופט כי התובע לא הוכיח שינוי נסיבות מהותי המצדיק התערבות בהסכם המזונות. הסכם הגירושין נחתם כשהתובע לא עבד ולכן לא חל שינוי ביחס להכנסותיו. בנוסף, יש בידי התובע דירה שביכולתו להשכיר לצורך מימון המזונות. כמו כן, מעשיו הפליליים של התובע נעשו בכוונה ברורה. לא מדובר באירוע בלתי צפוי שלא הייתה לו שליטה עליו.
לדברי השופט, כי אף העלייה בשכרה של הנתבעת אינה מצדיקה הפחתת המזונות שכן בשל מאסרו של התובע לא מתקיימים הסדרי הראייה בינו לבין הבנות, והדבר מגדיל את הנטל הכלכלי על הנתבעת. כל זאת, במיוחד לנוכח הצורך בטיפול נפשי לילדות, שצריכות להתמודד עם העובדה שאביהן ניסה לרצוח את אמן.
גם טענת התובע לעניין הפיצוי שקיבלה הנתבעת בהליך הפלילי נדחתה על הסף. סכום זה נועד לפצות את האם והילדות על הנזקים הנפשיים, ונקבע כ"עונש" על מעשי התובע, כך שהוא אינו יכול ליהנות ממנו.
לפיכך נדחתה התביעה נדחתה והתובע חויב בהוצאות בסכום של 15,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד פרי מרקו
- ב"כ הנתבעות: עו"ד דן מלכיאלי
* עורך דין אריה ליטמן עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.