ישראלי ביקש לקבל אזרחות איטלקית על סמך האזרחות של סבתו שנפטרה, אך גילה שאביו המנוח לא רשום כבנה. רשות האוכלוסין טענה שאין אפשרות לשנות פרטים של נפטרים במרשם. בית המשפט התערב
אדם גילה שבמרשם האוכלוסין חסרים פרטים לגבי הקשר המשפחתי בין אביו וסבתו (אם האב) שנפטרו. הוא היה צריך את הרישום כדי לקבל אזרחות איטלקית, בה החזיקה סבתו. הוא פנה לרשות האוכלוסין שהפנתה אותו לקבל פסק דין הצהרתי מבית המשפט למשפחה. בית המשפט נתן פסק דין שלפיו סבתו של האיש היא אמו של אביו. כשביקש לשנות את המרשם על פי פסק הדין רשות האוכלוסין סירבה בטענה שאין לשנות פרטי נפטרים במרשם. עתירה שהגיש התקבלה לאחרונה.
העותר הוא אזרח ישראלי, נשוי ואב לשני בנים בגירים. אביו נפטר ב-1991. במהלך 2018 הוא ביקש לקבל עבורו ועבור משפחתו אזרחות איטלקית מכוח היותה של סבתו אזרחית איטליה. הבקשה לאזרחות נדחתה משום שלא ניתן היה להוכיח את הקשר בין הסבתא לבין בנה, אביו של העותר, שלא נרשמו כאם ובן כשעלו לארץ.
האיש פנה לרשות האוכלוסין וביקש לתקן את המרשם כך שיירשם הקשר המשפחתי בין סבתו לאביו המנוחים. נציגי הרשות מסרו לו שעליו לקבל לצורך כך פסק דין של בית המשפט למשפחה, המצהיר על הקשר המשפחתי.
בהתאם לכך הוא הגיש תביעה לקבלת צו לתיקון המרשם, ואכן במרץ 2019 הוציא בית המשפט למשפחה צו הצהרתי שלפיו האב הוא בנה של הסבתא המנוחה. אלא שגם לאחר מתן פסק הדין, רשות האוכלוסין סירבה לבקשת העותר לרשום את הקשר בין אביו לסבתו.
בעתירה סיפר האיש כי אביו עלה לישראל ממצרים בשנת 1949 במסגרת עליית הנוער ואילו סבתו עלתה ממצרים ב-1957. מאחר שבנה (אביו) היה כבר בגיר, פקיד משרד הפנים לא רשם את הקשר ביניהם במרשם.
הרשות טענה מנגד כי לפי חוק מרשם האוכלוסין תיקון פרטי אדם במרשם ייעשה רק לבקשת האדם שהרישום מתייחס אליו ועל פי תעודה ציבורית המעידה שהרישום הקיים אינו נכון. לשיטתה, סעיפי החוק לא מאפשרים לשנות פרטי מרשם של מי שנפטרו, שכן לא ניתן לברר את עמדתם, אלא במקרים חריגים שמקרה זה אינו נכלל ביניהם.
אסמכתא סופית
השופטת מיכל אגמון-גונן מבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב קבעה שכאשר בית משפט מוסמך בישראל נותן פסק דין ממנו עולה כי פרטי המרשם לא נכונים, על הרשות לתקן את המרשם. "הכרעת בית המשפט מהווה אסמכתא סופית לשינוי המרשם", כתבה.
היא הבהירה כי יש למנוע את המצב שנוצר במקרה זה שלפיו בית המשפט נותן לבקשת העותר ובהסכמת היועמ"ש פסק דין הצהרתי והוא נשלח להציגו כתעודה ציבורית לפני מדינות ורשויות זרות, אך הרשות מסרבת לשנות על פי אותו פסק דין את מרשם האוכלוסין בישראל. זאת, אף שברור ומוסכם כי המרשם כולל מידע שגוי. השופטת הגדירה זאת כ"מלכוד 22".
היא בחנה את ההיסטוריה החקיקתית של חוק מרשם האוכלוסין וכתבה כי תעודה ציבורית כמו פסק דין של בית משפט תמיד היוותה את החלופה העדיפה בנוגע לרישום, כשהכוונה הייתה לצמצם את סמכויותיו של פקיד הרישום.
עוד ציינה השופטת כי לנוכח תכלית החוק ליצור מאגר ובו נתונים סדורים של תושבי ואזרחי המדינה החיים והמתים, הדברים אמורים גם לגבי שינוי פרטים של נפטרים לצורך מימוש זכויותיו של בן המשפחה הנותר בחיים.
בסופו של דבר השופטת הורתה לרשות לרשום במרשם האוכלוסין את הפרטים בנוגע לאביו ולסבתו של העותר בהתאם לפסק הדין של בית המשפט למשפחה ממרץ 2019.
לפסק הדין המלא בתיק 36886-08-23
- ב"כ העותר: עו"ד עדי מני, עו"ד עומר רוזנפלד
- ב"כ משרד הפנים: עו"ד גילה מאור ארליך מפרקליטות מחוז ת"א
עו״ד נטלי יורובסקי
עוסק/ת ב-
אזרחויות ואשרות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.