שר הפנים בוחן האם לשלול אזרחות מהשחקנית מאיסה עבד אלהאדי שפרסמה פוסטים עם גילויי שמחה לאחר הטבח. אם הסוגיה תגיע לבית המשפט הוא ייאלץ להכריע בין שתי זכויות יסוד
על רקע המלחמה בארץ והתקיפה האכזרית בעוטף עזה, פורסם לאחרונה כי שר הפנים מר משה ארבל ביקש לשלול את אזרחותה של השחקנית מאיסה עבד אלהאדי אשר הביעה באינסטגרם תמיכה בארגון הטרור חמאס לאחר הטבח הנורא של ה-7/10.
בנושא זה ישנם היבטים רבים, כולל ההיבט הפלילי שבגינו מעמידים את השחקנית לדין ובמסגרתו הוגש נגדה כתב אישום. בשורות הבאות נתייחס להיבט החוקתי-מנהלי של ביטול האזרחות.
מה הדין בנוגע לשלילת אזרחות?
השופט יצחק זמיר הגדיר את האזרחות כזכות יסוד ב"הלכת אלרואי". אולם, חשוב להסביר, כי העובדה שזכות מסויימת מוכרת כזכות יסוד לא מבטלת את האפשרות להגבילה. כך לדוגמה, ניתן להגביל את זכות התנועה של אדם באמצעות הוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ.
החוק הרלוונטי לנושא הוא חוק האזרחות מ-1952. סעיף 11 לחוק מתייחס לסוגיית ביטול אזרחות. החוק מבסס כמה עילות שבאמצעותן ניתן לבטל אזרחות, ובין היתר במקרה של אזרחות שנרכשה על יסוד פרטים כוזבים וכן במקרה של הפרת אמונים למדינת ישראל.
החוק מפרט מהי הפרת אמונים למדינת ישראל: מעשה טרור, סיוע או שידול למעשה טרור, נטילת חלק פעיל בארגון טרור, מעשה המהווה בגידה או ריגול ורכישת אזרחות או תושבות במדינות המוגדרות כמדינות אויב דוגמת איראן.
בהסתמך על החוק קבע בית המשפט בפסק דין מ-2022 שבמקרים מסוימים ניתן לשלול אזרחות של מחבלים אשר ביצעו פיגועים.
הפרת אמונים?
התשובה לשאלה האם מעשיה של השחקנית אלהאדי מהווים הפרת אמונים למדינת ישראל ולפיכך מצדיקים את ביטול אזרחותה אינה חד משמעית.
האם בפוסט התמיכה של השחקנית יש משום סיוע לארגון טרור? יכולות להיות דעות לכאן ולכאן. גם בהנחה שהתשובה לכך חיובית עדיין יש מגבלות נוספות על שלילת האזרחות, שכן כאמור מדובר בזכות יסוד. כך לדוגמה, אדם שזו אזרחותו היחידה יקבל מעמד של תושב ולא יגורש. כמו כן, היועץ המשפטי לממשלה צריך לאשר את הגשת הליך ביטול האזרחות, שאמור להתקיים בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית המשפט לעניינים מינהליים. במסגרת ההליך על המדינה יהיה להוכיח כי השחקנית הפרה אמונים למדינת ישראל.
יש לציין כי לפי הפרסומים האחרונים, שר המשפטים יריב לוין ושר הפנים משה ארבל מנסים לקדם תיקון לחוק שיאפשר שלילת אזרחות ותושבות ממי שעוסק בטרור, תומך בטרור, מסית לטרור או מזדהה עם מעשה טרור בזמן מלחמה.
צעד מורכב
ניתן לראות כי הצעת השרים מוסיפה את מרכיב ההזדהות והתמיכה בטרור לרשימה שבחוק. מדובר בצעד מורכב שכן איסור על הזדהות או תמיכה עומד בניגוד לזכות יסודית אחרת שהיא חופש הביטוי, כפי שהוגדרה בבג"ץ "קול העם" המיתולוגי.
לדעתנו, יש מקום לשקול שלילת אזרחות במקרים קיצוניים וחריגים ביותר בהם האזרח תומך בטרור באופן ברור ובתקופת מלחמה. השאלות הרלוונטיות צריכות להיות האם קיימת סכנה קרובה וודאית עקב ההסתה והאם יש פגיעה וודאית וברורה עקב התמיכה של האזרח במעשה או בארגון הטרור.
כמו כן, צריך להבדיל בין אדם מפורסם עם עוקבים רבים שלפרסומים שלו יש השפעה נרחבת, לבין אדם שלו יש השפעה מוגבלת ביותר ושעובדת היותו תומך ארגון טרור אינה יוצרת כמעט סיכון.
זוהי השאלה שתהיה מונחת בפני בית המשפט וימים יגידו לאיזה כיוון תיקח ההכרעה.
* משרד עורכי דין שוורצברג מתמחה בהסדרת מעמד ואזרחות בישראל
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.