אחרי שקיבל את מבוקשו וזכה להתגרש מאשתו, הופתע הבעל לשעבר כשאשתו ביקשה שישלם לה 540 אלף שקל – כפי שהתחייב בכתובה. שלל הטענות שהציג בפני בית הדין הרבני, בהן כי סכום הכתובה זויף, לא סייעו לו. בית הדין חייב אותו בתשלום הכתובה במלואה.
אישה, שבעלה תבע להתגרש ממנה בספטמבר 2011, ביקשה שלום בית והצהירה כי היא מוכנה לסלוח לו אף שהוא מנהל רומן עם אחרת. הבעל התעקש להתגרש ובסופו של דבר השניים התגרשו בפברואר 2013, בחלוף כ- 12 שנות נישואין ושלושה ילדים.
בסמוך לגירושין תבעה האישה את כספי כתובתה בסך 540 אלף שקל. אלא שאז טען הבעל לשעבר, כי היא כלל לא זכאית לכתובה כיוון שבגדה בו וקיימה עמו יחסים מבלי ללכת למקווה.
טענה זו הכעיסה את אב בית הדין, הרב דניאל אדרי, והוא ביקש לשים לבעל לשעבר גבול: לאורך כל הזוגיות לא ניהלו בני הזוג אורח חיים מסורתי, והבעל מעולם לא דרש מהאישה ללכת למקווה. לפתע, כשגילה שעם הגירושים גם יש מחויבויות כלכליות, הוא פתאום נזכר שאשתו הייתה נידה. טענה זו, קבע הדיין, מעידה על כך "שהבעל הזה אין תוכו כברו".
הרב אדרי קבע שטיעוני הבעל לא הוכחו והם אינם מצדיקים שהאישה תפסיד את כתובתה. אז, המשיך הבעל וטען, שגם אם גרושתו זכאית לכתובה, מדובר בסכום של 54 אלף שקלים בלבד. לטענתו, הוא נפל קורבן לתרמית והטעייה כיוון שמעולם לא הסכים שהכתובה תעמוד על 540 אלף שקל. להוכחת טענתו הוא גם הציג בפני בית הדין את קלטת החתונה.
אלא שלאחר שהרב דוד אבוחצירה, שחיתן את בני הזוג, העיד שהושמטו מההקלטה חלקים רבים ממעמד החתימה על הכתובה ומהטקס, קיבל בית הדין הרבני את טענת האישה כי הקלטת נערכה במכוון.
קרא לעזרת התקשורת
באשר לטענה העיקרית של הבעל, לפיה רומה בסכום הכתובה, ציין הדיין אדרי, שהבעל ניסה להלך אימים על בית הדין וקרא לתקשורת שתתעד את ההתרחשות בבית הדין בעת שהרב המחתן, דוד אבוחצירה, הגיע לתת עדות והכתבה על טענת זיוף הכתובה שודרה בחדשות. למרות כל הרעש שעשה הבעל לשעבר, הוסיף הדיין, כשנשאל בידי בית הדין אם הוא מוכן לעבור פוליגרף - הוא סירב. על כך אמר הדיין "די למבין".
הדיין קיבל כאמור את טענת האישה כי הקלטת ערוכה במכוון וכן את עדות הרב המחתן, שלפיה, הוא אינו נוהג להחתים בעלים על כתובות שסכומן נמוך מ- 100 אלף שקל. לפי הדיין, אין כל סיבה לחשוב שהבעל הוטעה או רומה מבלי שם לב לכך: מעמד הכתובה הוא תהליך ארוך ורגוע, הבעל חתם עליו לאחר שהוסברו לו משמעויותיה, הוא עשה גם מעשה קניין והכתובה הוקראה ברבים.
"אפילו נאמר שהבעל התרגש בזמן החופה ולא שם לב למה שאמר הרב המקדש, אין לי ספק שהבעל ראה את סרט החתונה מספר פעמים ושמע את הסכום ומה התחייב ואפילו הכי לא ראינו ולא שמענו שהעלה או דיבר אי פעם בעניין זה...", סיכם הדיין.
בנסיבות אלה, קבע הדיין אדרי כי אין בסיס לטענת הבעל לשעבר וחתימתו על הכתובה מחייבת. משכך, הבעל יעביר לאישה את סכום הכתובה, בקיזוז 96 אלף שקלים שנפסקו לה בהליך הרכושי, ובסך הכל: 440 אלף שקל.
במעמד החופה נוהגים החתנים להרשים את קהל המוזמנים באמצעות הקראת סכום הכתובה קבל עם ועדה תוך נקיבה בסכומים גבוהים, שלא בהכרח משקפים את יכולתם הכלכלית. הגיעה העת להפנים שהכתובה היא חוזה מחייב, ובעל כזה, שירצה לגרש את אשתו, יחויב, ככלל, בסכום העתק שצוין בכתובה.
* עו"ד דפנה יוליוס ממשרד עו"ד יוליוס-זיו עוסקת בדיני משפחה.
**הכותבת לא ייצגה בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.