עיריית תל-אביב ותאגיד המים שלה תבעו מבעל נכס לכסות חובות ארנונה ומים עצומים בטענה שהסכם השכירות שהציג היה פיקטיבי ובפועל הנכס עמד ריק במשך שנים. בית המשפט דחה את הגרסה הזו.
בית משפט השלום בתל-אביב דחה באחרונה תביעה לכיסוי חובות ארנונה ומים של יותר מ-174 אלף שקל שהגישו עיריית תל-אביב ו"מי אביבים" נגד בעל נכס, בטענה שהגיש להן חוזה שכירות פיקטיבי כדי להתחמק מתשלום. השופט וסגן הנשיא אילן דפדי פסק שהתביעה הסתמכה על ראיות נסיבתיות ושהעירייה נקטה ב"חוסר מעש מתמשך".
בעל דירה ברחוב רבי עקיבא בתל-אביב השכיר אותו ב-2005 לשוכר, שככל הנראה הפעיל בו עסק למשחקי הימורים.
9 שנים לאחר מכן עיריית תל-אביב ותאגיד המים "מי אביבים" הגישו נגד הבעלים תביעה על חובות ארנונה ומים בסכום של כ-174 אלף שקל. בתביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד דוד ששון וחיים דוד הכהן קריינין, טענה העירייה כי התגלה לה שבעל הנכס – הנתבע – רימה אותה ודיווח שהנכס מושכר למרות שעמד ריק, שכן השוכר שדווח עזב את הארץ כחודשיים אחרי החתימה על הסכם השכירות.
מנגד, עו"ד אבי ששו מטעם הנתבע טען בין היתר כי הנכס גם לא עמד ריק אלא הושכר בהסכם שכירות שהוארך בעל פה מדי שנה מאז 2005. לאורך השנים הנתבע קיבל את דמי השכירות מנציגיו של השוכר שלימים ביקש לשנות את החוזה על שם שוכר אחר – וכך נעשה. השוכר השני אף הובא על ידי הנתבע לעדות ואישר את דבריו. בנסיבות אלה לא הייתה לו סיבה לחשוד שלא משלמים לעירייה מסים.
לטענתו, הפעם הראשונה שהבין שהנכס צבר חובות הייתה בספטמבר 2014 כשכתב התביעה נמסר לו. עד אז הוא לא שמע מהעירייה דבר אף שלא הייתה לה בעיה לאתרו, בפרט בהתחשב בכך שהוא מנהל עסק בתל-אביב ומשלם לעירייה ארנונה. בנוסף הוא תמה כיצד תאגיד המים אפשר צבירת חובות של עשרות אלפי שקלים מבלי לנתק את המים בדירה.
פתרון קל?
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר החליט סגן הנשיא דפדי לדחות את התביעה. השופט קבע שהעירייה והתאגיד בחרו לכאורה ב"פתרון קל" ובמקום לתבוע את השוכר ששוהה בחו"ל, תבעו את הבעלים. אלא שלו היו תובעות את השוכר בזמן, סביר להניח שאפשר היה לבדוק עמו אם החוזה עמו באמת היה חוזה פיקטיבי, דבר שהן לא הצליחו להוכיח בשום צורה.
השופט קבע כי מדובר בטענה שקשה מאוד להוכיחה והעירייה בחרה להסתמך על ראיות נסיבתיות בלבד, שאינן מספקות, בפרט לנוכח עדותו של הנתבע והעד מטעמו.
השופט הוסיף כי לא שוכנע שהנכס עמד ריק במשך שנים. עצם העובדה כי הנכס צבר חובות מים מעידה על כך שמישהו השתמש במים. יותר מזה, בשנת 2007 הגיעו למקום מההוצאה לפועל ונמצא שם דייר שסירב לומר את שמו. מלבד זאת, השופט התקשה להאמין שהנתבע יחזיק בנכס ריק בזמן שהוא יכול להשכיר אותו.
סיבה נוספת לדחיית התביעה היא התנהלות העירייה, ששלחה מכתבים לכתובות לא נכונות, אף שהנתבע מתגורר באותה כתובת מזה 10 שנים ואף מנהל עסק בתל-אביב. השופט קבע כי העירייה והתאגיד אף חטאו ב"חוסר מעש מתמשך" בכך שלא ביצעו חקירה מעמיקה בזמן אמת, מול הנתבע, ואף לא טרחו לנתק את המים בדירה.
העירייה ותאגיד המים בהוצאות משפט של 20 אלף שקל.
- ב"כ התובעות: עו"ד דוד ששון, עו"ד חיים דוד הכהן קריינין
- ב"כ הנתבע: עו"ד אבי ששו
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.