"קרן הביטוח ופנסיה של פועלי בניין" סירבה לשלם לבן את הכספים שנצברו בקרן, בנימוק שאיחר את המועד להגיש בקשה. בית הדין הארצי שוכנע כי הקרן הפרה את חובתה להודיע לאב על זכאותו, ולכן מנועה מלהעלות טענות.
ביה"ד הארצי לעבודה קיבל את ערעורו של בנו של אדם שנפטר ב-2015, וקבע כי הוא זכאי למשיכת כספים שנצברו בקרן הפנסיה של אביו המנוח, בסכום של כ-200,000 שקל. השופטים רועי פוליאק, חני אופק גנדלר ומיכאל שפיצר, הפכו את פסיקת ביה"ד האזורי בתל-אביב.
האב המנוח היה מבוטח בקרן הביטוח והפנסיה של פועלי בניין, מיולי 1985 ועד ינואר 1999. לפי התקנון החל על מבוטחי קרנות פנסיה גרעוניות, הוא היה זכאי לקבל קצבת זקנה מהקרן החל מפברואר 2015 (כחודש לאחר שהגיע לגיל פרישה) ועד פטירתו.
המנוח היה במצב סיעודי בשנה שקדמה למועד הגיעו לגיל פרישה וטופל על ידי בנו ויורשו היחיד – המערער בהליך. באוגוסט 2015 הוא נפטר, עוד לפני ששולמו לו תשלומים כלשהם מהקרן.
מדובר בקרן שמאפשרת לקבל קצבה חודשית, או לחלופין למשוך את כל הכספים שנצברו, באמצעות הגשת בקשה מתאימה, תוך 60 יום לכל היותר מחודש הזכאות הראשון. במקרה זה, הבקשה הוגשה על ידי בנו רק לאחר מותו.
קרן הפנסיה סירבה, בטענה שמשלא הוגשה בקשה בזמן, הרי שזכותו של המערער כיורש מצטמצמת לסכום של קצבאות הזקנה שהיה עליה לשלם בין פברואר לאוגוסט. בהיבט הכספי הפער מדובר על פער בין משיכה של כ-200,000 שקל לבין סכום של כ-12,600 שקל (כ-1,800 כפול שבעה חודשים).
טענתו העיקרית של המערער היתה כי הקרן מושתקת מלטעון נגד האיחור בברשה למשיכת הכספים, לנוכח התנהלותה – שהיא זו שגרמה לכך שהאב המנוח ובנו לא ביקשו אותם בזמן.
אלא שבית הדין האזורי דחה את תביעתו, לאחר שלא מצא חוסר תום לב בהתנהלות הקרן. בין היתר, המחלוקת נגעה לשאלה האם נשלחה לאב המנוח הודעה בדבר זכאותו לקצבה – הודעה "המפרטת את זכויותיו" – שקרנות פנסיה מחויבות לשלוח עד לא יאוחר מששה חודשים לפני שהמבוטח מגיע לזכאות.
"משהו מוזר"
בית הדין האזורי קיבל את טענת קרן הפנסיה שלפיה שלחה למנוח את ההודעה באוגוסט 2014 בדואר רגיל, שכן אם הדואר היה חוזר הוא היה מתויק בתיק האישי של המבוטח. בניגוד לעמדה זו, שופטי בית הדין הארצי סברו כי לא הוכח שהודעה נשלחה למנוח וממילא לא הוכח שקיבל אותה.
זאת, בעיקר לנוכח העובדה שבהודעה שנשלחה לא מפורטת כתובת כלשהי, מה גם שבשיחה של המערער עם נציגת הקרן היא הודתה ש"יש פה משהו מוזר. במערכת מופיע כאילו אין לו כסף, אבל שולחים לו דוחות. אז אנחנו נבדוק את זה ונחזור אליו"... פשוט זה קרנות ישנות, מערכות ישנות, קורה דברים כאלה".
במצב זה, נקבע כי הקרן מנועה מלטעון שהבקשה הוגשה באיחור.
השופטים הוסיפו כי גם התנהלות המנוח ובנו תומכות בטענה שלפיה לא קיבלו הודעה, שהרי סביר להניח שהאב היה מגיש בקשה לקבלת הקצבה או למשיכת הכספים, לנוכח מצבו.
בתוך כך השופטים ציינו כי "מצאנו לנכון להמליץ לממונה לבחון מתן הוראות משלימות על מתכונת משלוח ההודעה הסטטוטורית, באופן שיבטיח את יידוע המבוטחים טרם הגיעם לגיל קצבת זקנה על האפשרויות העומדות בפניהם ויאפשר להם לכלכל צעדיהם באופן מושכל".
הקרן חויבה לשלם למערער הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
- ב"כ המערער: עו"ד גיל ורגון, עו"ד אבי גבאי
- ב"כ המשיבה: עו"ד שרון שביט כפתורי, עו"ד תומר אלטוס
עו"ד תמי ברוך
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.