בגיל 83 חתמה המנוחה על ביטול צוואתה הראשונה, ועל צוואה נוספת שלפיה רכושה יחולק במותה לשני בניה בלבד. התנגדות הבעל נדחתה
בית המשפט למשפחה בפתח תקווה דחה לאחרונה התנגדות שהגיש גבר לצוואת אשתו, המנשלת אותו ואת בתם המשותפת מירושתה לטובת שני בניה. השופטת שירלי שי דחתה את טענת הבעל לפיה הצוואה נחתמה בזמן שהמנוחה לא הייתה כשירה, וזאת חרף העובדה שמומחה בית המשפט קבע שהיא סבלה מדמנציה. בנוסף נדחו הטענות למעורבות פסולה והשפעה בלתי הוגנת מצד הבנים, השוללות את תוקף הצוואה.
המנוחה, אמם של המבקשים ורעייתו של המתנגד, חתמה במאי 2013 על צוואה שלפיה בעלה הוא היורש הבלעדי של רכושה אחרי מותה. בשלב מסוים עבר בין המנוחה ובעלה חתול שחור והם נפרדו. בהמשך, בתחילת 2019, חתמה המנוחה על שלושה מסמכים: ייפוי כוח מתמשך לטובת אחד מבניה, צוואה חדשה לטובת בניה בלבד והודעה על ביטול הצוואה הראשונה. בספטמבר 2021 הלכה האישה לעולמה כשהיא בת 85.
פטירת האישה החלה מאבק עיקש בין הזוכים על-פי שתי צוואותיה. לעמדת הבעל, הזוכה בצוואה הראשונה, הצוואה השנייה היא תוצר השפעה בלתי הוגנת ומעורבות פסולה מצד אחד הבנים אשר ניצל את חולשת אימו, תלותה הפיזית, מצבה הרפואי הירוד והעדר עצמאותה למען האינטרס האישי שלו. הבעל הוסיף שכשנה לפני הצוואה השנייה אובחנה אשתו כסובלת מאלצהיימר, כך שהיא בכלל לא הייתה כשירה לחתום עליה.
מנגד טענו הבנים כי אימם בחרה לערוך צוואה חדשה לטובתם בתגובה לאלימות הכלכלית שסבלה מבעלה לאורך השנים. הבנים כפרו בטענה שהיא לא הייתה כשירה לחתום על הצוואה השנייה, ועתרו לדחיית ההתנגדות תוך חיוב הבעל בהוצאות.
ביקש לא להיקבר לצדה
במסגרת ההליך בית המשפט מינה מומחה לבחינת כשירות המנוחה במועד החתימה על הצוואה השנייה. הגם שמסקנתו הייתה שהמנוחה סבלה באותה תקופה מדמנציה בדרגה בינונית, השופטת שי התרשמה שבפועל היא הייתה כשירה. זאת, על סמך עדות רופאת המשפחה של המנוחה ורופא נוסף אשר היו עמה בקשר שוטף, ואישרו שבתחילת 2019 היא הייתה צלולה. כך התרשם גם עורך הדין שפגש את המנוחה לצורך עריכת ייפוי הכוח המתמשך והצוואה השנייה.
השופטת קבעה כי התנגדות הבעל נובעת ככל הנראה מגישתו הפטריארכלית לפיה לאשתו לא יכול להיות רצון עצמאי במסגרתו היא תבחר לנשל אותו מצוואתה. בפועל, בחירתה נעשתה על רקע מערכת היחסים העכורה שהייתה ביניהם באותה תקופה, במהלכה הבעל עזב את הבית, ניתק את כרטיסי האשראי שלה, חסם את גישתה לחשבון המשותף שלהם בבנק ועוד. בשלב מסוים הוא אף התקשר לחברה קדישא וביקש שלא להיקבר לצדה נוכח הפרידה שלהם.
"כאשר בין המנוחה לבעל התקיימה מערכת יחסים לא פשוטה", כתבה השופטת, "לא ניתן לומר כי רצון המנוחה לשנות את הצוואה ההדדית, בה הורישה הכול לבעל, היה לא הגיוני". ברוח זו השופטת אף דחתה את טענת הבעל להשפעה בלתי הוגנת, בנימוק שדאגת בן לאימו אחרי שבעלה עזב אותה אחרי עשרות שנות נישואים, אינה יכולה להיחשב לכזו.
לבסוף דחתה השופטת גם את טענת המעורבות הפסולה. עורך הדין שהחתים את המנוחה על צוואתה העיד שלא נתן יד למעורבות כלשהי מצד הבנים, והשופטת האמינה לו. בנסיבות אלה היא דחתה את התנגדות הבעל תוך חיובו בהוצאות של 40 אלף שקל, והורתה על קיום הצוואה לטובת הבנים.
- ב"כ הבנים: עו"ד עקיבא גולן ועו"ד יהודה יוד
- ב"כ הבעל: עו"ד עופר גרינפלד ועו"ד הילה צאירי
לפסק הדין המלא בתיקים ת"ע 43870-12-19 ואח'
עו"ד שלומית לב
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.