בימ"ש השלום בתל אביב קיבל באחרונה תביעתו של חולה שהוכנס לניתוח בטן בביה"ח אסף הרופא עקב חשד לדלקת בתוספתן ויצא ממנו עם בקע. נקבע כי הרופאים התרשלו בבחירת ההליך הרפואי והפרו את חובת הגילוי כלפיו.
במאי 2004 הוכנס חולה בבית חולים אסף הרופא שבראשון לציון לניתוח בטן בגין חשד לדלקת בתוספתן. החולה, שהיה אז בן 34, יצא מהניתוח עם בקע שגרם לו לחסימת מעיים. הוא עבר לאחר מכן ניתוח נוסף, שכשל אף הוא.
בחלוף כמעט 7 שנים ולקראת סיום תקופת ההתיישנות, החולה הגיש תביעת רשלנות בסך 2 מיליון שקל נגד המדינה – בעלת בית חולים אסף הרופא – בה טען כי רופאיו התרשלו בניתוח וגרמו לו נזקים רבים, ביניהם נכות קבועה בשיעור 40%.
עוד לדברי התובע, הרופאים פגעו בזכותו לאוטונומיה על גופו כשלא חשפו בפניו את כל האפשרויות לביצוע ההליך. הוא ציין שקיימת שיטה פחות פולשנית מניתוח – לפרוסקופיה, אותה יכלו רופאיו לבצע לצורך בירור החשד לדלקת בתוספתן, ואילו היו מבצעים אותה לבטח לא היה נגרמים לו הבקע ושאר התחלואים.
לטענת בית החולים, הניתוח שנבחר היה המתאים ביותר לאבחנה הרפואית שניתנה לתובע בזמנו, ובכל מקרה היה מדובר בשיקול דעת רפואי, לא ברשלנות רפואית. בית החולים הדגיש שלהליך הלפרוסקופיה יש גם חסרונות והוא אינו קל לביצוע אצל כל החולים.
על מנת להכריע בשאלה האם הרופאים התרשלו בניתוח, השופט הבכיר ד"ר מנחם (מריו) קליין הסביר שיש לענות קודם על השאלה האם "רופא סביר" היה צריך לצפות את התרחשות הנזק? אם התשובה היא חיובית – הרי שהם התרשלו, כטענת התובע, ואם היא שלילית – הרי שמדובר בשיקול דעת, כטענת בית החולים.
"רופא סביר" מקבל החלטה אחרי שהוא בודק מהי השיטה העדיפה ביותר למצב הרפואי הנתון מכל השיטות הקיימות ועורך דיון על היתרונות והחסרונות בשיטה שנבחרה, הסביר.
מחומר הראיות עלה כי דיון "בעד ונגד" שתי השיטות כלל לא נערך במקרה של התובע. בית החולים לא הגיש ראיות לקיומו של דיון כזה ובנוסף, המנתח הודה בפני בית המשפט שב-2004 טרם הוסמך לביצוע לפרוסקופיה. זאת אומרת, שבית החולים כלל לא שקל ביצוע לפרוסקופיה – הליך בטיחותי יותר מאשר ניתוח שכולל את פתיחת הבטן.
פטרנליזם רפואי
לאחר דברים אלו, השופט קבע שמתקיים קשר סיבתי בין סוג הניתוח לבין הבקע שנגרם לתובע – אחד הסיכונים הצפויים בניתוח כזה. בכך, הרופאים לא רק התרשלו בעבודתם אלא גם הפרו את חובת הגילוי לחולה, לפיה היו צריכים להציע לתובע כל אופציה רפואית שקיימת לפתרון מצבו וגם להסביר לו את היתרונות וחסרונות בכל אחת מהאפשרויות.
השופט לא חסך שבטו מהרופאים וטען שפטרנליזם כזה היה נהוג משנות ה-50 עד לשנות ה-80 אך אינו מתקבל על הדעת במאה ה-21
לסיכום, השופט קיבל את טענות התובע וקבע שהרופאים התרשלו בבחירת הניתוח, ובכך גרמו לנזקיו הרפואיים, הכלכליים והלא ממוניים, כמו גם בזכותו לאוטונומיה. עם זאת, השופט לא פסק לתובע את מלוא הנזק שתבע והעמיד את סכום הפיצויים על כחצי מיליון שקל, כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אייל בן ישי
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.