הפעוטה בת ה-3 נולדה באופן לא מתוכנן ממערכת יחסים קצרה שניהלו האב והאם, גם היא נכה. השופטת הבהירה שעד גיל 6 מוטלת על האב חובה מוחלטת לספק את צרכי הילדה
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה קבע לאחרונה שבן 42 המתקיים מקצבת נכות ומסיוע כלכלי של הוריו, יצטרך לשלם עבור בתו בת ה-3 מזונות ומדור בסך 1,900 שקל בחודש, לצד השתתפות בהוצאותיה שוטפות. האב, חולה סכיזופרניה עם רקע של התמכרות לסמים והימורים, הביא לעולם את הקטינה במסגרת מערכת יחסים קצרה עם האם, ובאופן לא מתוכנן. השופטת לירון זרבל קדשאי קבעה שעם כל ההבנה למצבו, האב אינו יכול להתנער מחובתו לזון את בתו, בפרט כשמצבו הכלכלי לא בואר דיו.
התובעת, תושבת הצפון, הכירה את הנתבע, תושב הדרום, במסגרת שהותה בעירו לצרכי עבודה. הם ניהלו מערכת יחסים רומנטית קצרה שבסופה חזרה האישה לבית הוריה שבצפון. בשלב מסוים היא גילתה שהיא בהיריון. בתחילה התנער הנתבע מהיותו האבא, אך בדיקת רקמות הצביעה על התאמה גנטית לקטינה. במסגרת זו הגישה האם את תביעת המזונות לבית המשפט.
לטענתה היא מוכרת כנכה ומתקיימת מקצבה של כ-4,500 שקל בלבד. לדבריה נטל גידול הילדה רובץ במלואו עליה, כאשר לנתבע מקורות הכנסה מהוריו ומתמורת דירה שמכר בעבר. בנסיבות אלה היא ביקשה לחייבו במזונות של 2,430 שקל.
מנגד טען האב שאין לו מקורות הכנסה למעט הוריו שנושאים בכל צרכיו, וגמלת נכות שמשולמת לו מהביטוח הלאומי. בתוך כך סיפר הנתבע שמצבם הרפואי של הוריו הידרדר – לאימו גילו סרטן ואביו שקע בדיכאון – כך שהם אינם יכולים לסייע לו כבעבר.
האב הוסיף שהוא נושא בעלויות של מוסדות גמילה ושיקום על רקע התמכרויותיו, וביקש להתחשב בו בעת פסיקת המזונות על מנת שיישאר לו מספיק כסף למימון שהותו שם.
מי קנה את הדירה?
"דומה שאין מחלוקת בנוגע לעובדה שהנתבע אינו יכול לעבוד ולכלכל עצמו לאורך זמן, אם בכלל", כתבה השופטת זרבל קדשאי. היא נימקה שאף שחובת המזונות בגיל בו נמצאת הקטינה – 3 שנים וחודשיים – מוטלת במלואה על האב, "נחטא לעקרון הצדק אם לא נניח לנגד עיננו את מלוא נסיבות העניין".
כך, השופטת ציינה שהכנסתו הנוכחית של האב דלה ועומדת על כ-2,300 שקל בחודש, והיא לא רואה בעתיד הנראה לעין שיפור ביכולת ההשתכרות שלו. בהקשר לכך היא התרשמה שהוריו הופכים עולמות כדי לעזור לו, אלא שבגלל מצבם הקשה הם מתקשים לעשות זאת כבעבר והם התחננו שבית המשפט יתחשב בכך.
ואולם לדבריה האב הסתיר נתונים קריטיים בנוגע למצבו הכלכלי, שאינם מאפשרים לבית המשפט לראות את התמונה במלואה. כך למשל, היא ציינה שלא ברור מי רכש עבור הנתבע את הדירה אותה מכר בשנת 2016 תמורת 800,000 שקל, ואיפה הכסף שהתקבל ממכירתה לאחר סילוק המשכנתה (לגרסת התובעת מדובר בסכום של כ-578,000 שקל).
עוד ציינה השופטת שהאב הציג פירוט חשבון בנק עבור חודשיים בלבד, ומהפירוט עולה שהועברו לחשבונו סכומים לא מבוטלים – 30,000 שקל מהוריו ו-8,600 שקל מאחרים. היא כתבה שהיה מצופה מהנתבע להסביר את פשר התהיות העולות סביב הכנסותיו השונות, ובאין הסבר – פועל הדבר לחובתו.
לפיכך השופטת קבעה שהאב ישלם 1,200 שקל בחודש עבור מזונות, ו-700 נוספים עבור דמי מדור ואחזקתו. בנוסף חויב האב לשאת בחצי מההוצאות המשתנות, כגון חינוך, חוגים, בריאות וכיוצא בזה. נקבע שאחרי הגעת הילדה לגיל 18, יישא האב בשליש מגובה המזונות.
- ב"כ התובעת: עו"ד גבי ברנדס
- ב"כ הנתבע: עו"ד אירית ברנדס
עו"ד ירדן שלומי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.