ערר להגדלת אחוזי נכות הפך לסיוט לאחר שהוועדה הרפואית העליונה החליטה להפחיתם. ביהמ"ש קבע כי הוועדה לא הזהירה את העורר מפני אפשרות זו באופן המעלה חשש להתרעת נפגעי שירות המדינה מפני מיצוי זכויותיהם.
השופט כרמי מוסק מבית המשפט המחוזי קבע לאחרונה כי הוועדה רפואית העליונה של קצין התגמולים נהגה שלא כראוי כשלא יידעה מראש נכה צה"ל שערר על אחוזי הנכות שנקבעו לו, כי היא מוסמכת להפחיתם, ולא אפשרה לו להגיש ראיות משלימות. בפסק הדין ציין השופט כי הוא חש שהתנהלות זו עשויה להרתיע נכי צה"ל מפני הגשת ערר עקב חשש שייפגעו ממנו. בתוך כך הובהר כי הוועדה צריכה לפעול בדומה לוועדות הביטוח הלאומי, שמודיעות מראש על האפשרות לפגוע באחוזי הנכות.
נכה צה"ל הגיש לפני כשנתיים בקשה להחמרת הפגיעה בברכו הימנית והוועדה הרפואית של קצין התגמולים אכן הגדילה את נכותו מ-20% ל-30%. ואולם, קביעה זו לא סיפקה אותו והוא הגיש עליה ערר לוועדה הרפואית העליונה. אלא שאז הסתבר לו כי הוועדה להפחית את נכותו חזרה ל-20%.
בערעור שהגיש נגד הוועדה העליונה טען המערער כי הוועדה שגתה כשלא התייחסה לממצאים הרפואיים שמעידים בבירור על החמרה במצבו ונהגה כלפיו בזלזול מופגן.
טענה מרכזית נוספת הייתה כי הוועדה לא הודיעה לו מראש על כוונתה להפחית את אחוזי הנכות ובכך מנעה ממנו את האפשרות להגיש לה מסמכים נוספים או למשוך את הערעור. המערער הדגיש כי כך נוהגים בביטוח הלאומי והעובדה שקצין התגמולים לא נוהג בהתאם מובילה לאפליה בין נכי הביטוח הלאומי לבין נכי צה"ל.
מטעם הוועדה העליונה נטען בתשובה כי בזימון לדיון נכתב במפורש כי הוועדה מוסמכת להפחית את אחוזי הנכות שלו, והמערער, שהיה מיוצג, היה צריך להתכונן לכך. עוד נטען כי בית המשפט לא מוסמך להתערב בשיקול דעתה המקצועי-רפואי.
בנוסף נטען כי יש טעם לפגם בכך שהמערער לא התלונן על היחס המזלזל לכאורה בזמן אמת, וכי אין להשוות בין ועדות קצין התגמולים לבין הביטוח הלאומי שפועלות מכוח חוקים שונים.
לנהוג בשוויון
השופט מוסק דחה את טענות המערער בנוגע ליחס חברי הוועדה ובנוסף קבע כי מבחינה משפטית, לא היה פגם בהחלטת הוועדה.
עם זאת, השופט התרשם כי הוועדה לא נהגה כראוי כשלא שלחה למערער התראה על כך שהיא עומדת להפחית את אחוזי הנכות ומנעה ממנו את האפשרות להציג בפניה חומר נוסף.
השופט מצא, כי בניגוד לטענת הוועדה הרפואית, יש דמיון רב בין תקנות הנכים לבין תקנות הביטוח הלאומי – שבשני המקרים מעניקות סמכויות להפחתת אחוזי נכות.
"אין לי מנוס מלציין את אי הנוחות שחשתי, עת הבנתי כי בהחלט ייתכן מצב שבו נכי צה"ל, אשר נפגעו במסגרת שירותם את ומטעם המדינה, נמנעים מהגשת ערר, רק בשל החשש שייפגעו כתוצאה מהליך זה. זאת, במיוחד כאשר הנושא נבחן למול התנהגות הגוף המקביל, המל"ל, אשר פועל בצורה שונה למול האוכלוסיה הנזקקת לשירותיו", נכתב בפסק הדין.
עוד נקבע כי בהתאם לעקרון השוויון "הרי שעל הרשויות לפעול בשוויון למול אוכלוסיית הנכים, בעת ניהול ההליך המנהלי / שיפוטי בעניינם".
לפיכך השופט קבע כי אינו מתערב בהחלטה הרפואית עצמה אבל הוא מקבל את הערעור באופן חלקי במובן זה שהוועדה תשלח למערער הודעה נאותה ותאפשר לו להשלים את טיעוניו או למשוך את עררו – בהתאם לזכותו על פי החוק.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד תמר סיון
עוסק/ת ב-
חוקתי ומנהלי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.