חניכת צופים, ילדה כבת 10, נכוותה קשות בעת פעילות בישול בתנועת הצופים ונזקקה להשתלת עור. ביהמ"ש חייב את התנועה בפיצוי לאחר שקבע כי התרשלה בשמירה על בטחונה ושלומה של החניכה.
פעילות הבישול, שבמהלכה הונח סיר גדול עם שמן ומים על גזיה, נערכה במסגרת טיול שארגנה תנועת הצופים לחניכיה במרץ 2009. המדריכה הורתה לחניכה בת ה-10 לשבת קרוב לסיר ולתמוך בגזיה. בשלב מסוים כל תכולת הסיר נשפכה על החניכה והיא נכוותה בעיקר ברגליה.
לכתבות נוספות בנושא:
החניכה הובהלה לביה"ח הדסה עין כרם בירושלים, שם אושפזה ובצעו בה ניתוח והשתלת עור.
בתביעה שהגישה הילדה נגד תנועת הצופים בבימ"ש השלום, היא עתרה לפיצוי על הנזקים הגופניים והנפשיים שנגרמו לה.
לתביעתה צורפו שתי חוות דעת: כירורג פלסטי קבע בחוות דעתו שהצלקות שנותרו על גופה של התובעת מפריעות לביצוע פעילות גופנית, ומלוות ברגישות וגרד מתמיד. בחוות הדעת השנייה, שעסקה בתחום הפסיכיאטרי נכתב כי התובעת סובלת מתסמונת פוסט טראומתית, ובכלל זה מביעותים, מחשבות חודרניות ופלשבקים.
הנתבעת טענה, כי התובעת הייתה אמורה להבין את הסכנה הטמונה בישיבה בסמוך לסיר הבישול, ולכן יש להטיל עליה אשם תורם. בנוסף, מומחים נגדיים שהביאה קבעו כי הילדה סובלת ממוגבלויות מזעריות שאינן מפריעות לתפקודה.
לבסוף הסכימו הצדדים להעמיד את הנכות הרפואית של התובעת על 20% בתחום הכירורגיה הפלסטית, ועל 7.5% בתחום הפסיכיאטריה.
סטנדרט זהירות?
השופטת עינת אבמן-מולר קבעה, כי התנועה לא נקטה באמצעי זהירות סבירים בהתחשב בפעילות שביצעה בקרב הילדים. בהוראת המדריכה, התיישבה ילדה כבת 10 למרגלות סיר גדול על גזיה, שברור כי כל תזוזה קטנה עשויה להסיטו ממקומו.
התנהלות רשלנית זו, קבעה השופטת, מנוגדת לשכל הישר ואינה עומדת בשום סטנדרט זהירות.
השופטת הוסיפה וקבעה שגילה הצעיר של התובעת והעובדה שנשמעה להוראות המדריכה אינם מצדיקים לזקוף לחובתה אשם תורם.
באשר לנזק, קבעה השופטת אבמן-מולר, כי ברמה הגופנית, התובעת ניזוקה במישור האסתטי ולא בזה התפקודי, כך שיכולת ההשתכרות שלה לא נפגעה, והתובעת, שטרם התחילה דרכה בשוק העבודה, תדע לנתב את מסלולה למקצוע שבו לצלקות לא תהיה השפעה כלשהי. ברמה הנפשית, קבעה השופטת, שאין ספק כי לתאונה הייתה השפעה על מצבה הנפשי, אולם נראה כי הנזק יורגש בעיקר בעתות קושי ומשבר.
לאחר שקלול נתונים אלה וחישוב ההוצאות הרפואיות שנגרמו לה, החליטה השופטת לפסוק לתובעת 560 אלף שקל בגין נזק לא ממוני, אבדן כושר השתכרות והוצאות רפואיות. הנתבעת חויבה גם בשכר טרחת עו"ד של 132 אלף שקל והוצאות.
במקרה של תאונה בבית הספר, זכאית החניכה בתור תלמידה לפיצוי נוסף מחברת הביטוח שביטחה אותה במועד התאונה בפוליסה לביטוח תאונות אישיות לתלמידים. הפיצוי נגזר מאחוז הנכות הקבועה וימי המחלה שהיו לה בעקבות התאונה, ולרוב בפוליסות מסוג זה לא יינתן כיסוי ביטוחי בגין צלקות. לכן, במקרה הזה, קרוב לוודאי שהחניכה תהיה זכאית לתגמולים מכוח הפוליסה בגין הנכות הנפשית בלבד.
* עו"ד ויסאם מוקטרן עוסק בדיני נזיקין.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.