צעירה שבילתה בטיול טרקטורונים עם אחיה וחברים, מצאה את עצמה עדה לקטטה בה הוצמדה סכין לצווארו של אחיה. היא נפצעה כשברחה מהמקום, והשופטת קבעה כי התוקף אחראי לפצותה.
סיפור לא שגרתי שאירע בשנת 2014 נדון לאחרונה בבית משפט השלום בצפת: צעירה בת 25 השתתפה בטיול טרקטורונים יחד עם אחיה ומספר חברים. במהלך הטיול, החבורה נקלעה למריבה עם אדם שתקף את אחד מחבריה של הצעירה במכת אגרוף. לאחר מכן הוא הצמיד סכין לצווארו של אחיה ואיים שירצח אותו. אחיו של התוקף זרק אבנים לעברה ולעבר חבריה.
בתוך כך, אחוזת אימה ובהלה, הצעירה רצה אל מדרון יער סמוך ונפלה מצוק שלא ניתן היה להבחין בו. היא ספגה חבלות רבות, החמורה שבהן ברגלה השמאלית.
בעקבות האירוע, התוקף הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות איומים, תקיפת סתם, והחזקת סכין למטרה לא כשרה. נגזרו עליו 7 חודשי מאסר ועונשים נלווים.
בהמשך לכך הצעירה הגישה נגדו ונגד אחיו תביעה אזרחית לפיצויים על נזקיה, בטענה שמעשיהם הם שגרמו לה לרוץ ובסופו של דבר ליפול ולהיפגע.
הנתבעים מצדם טענו כי האירוע אירע לאחר שהתובעת, אחיה וחבריהם השתוללו ועשו "צלחות" עם טרקטורון – מה שהעיף חול על הנתבעים ועל ילדיהם. לאחר מכן, לגרסת הנתבעים,שניים מחבריה של התובעת התקרבו אל הנתבע (התוקף) בצורה מאיימת, צעקו עליו ותקפו אותו. הוא נאלץ להגן על עצמו בזמן שאחיו נשאר עם הילדים, ומספר שניות לאחר מכן מישהו צעק שהתובעת נפלה רחוק מהמקום.
בנסיבות אלה, טענו, אין קשר סיבתי בין נזקי התובעת לבין האירוע. הנתבעים הגישו בנוסף הודעת צד שלישי נגד אחד מחבריה של התובעת, בטענה שתקף ראשון ולא הותיר לנתבע ברירה אלא לתקוף בחזרה, ורק אז התובעת רצה נפלה.
הניחה שהיא עלולה להיפגע
אלא שהשופטת מיכל ברלינר לוי דחתה את טענות הנתבעים, כשהבהירה כי גרסת הנתבע סותרת את כתב האישום בו הודה ואף הביע חרטה על מעשיו. כמו כן, השופטת התרשמה כי הנתבע ואחיו מסרו גרסאות לא עקביות וציינה כי "טענת הנתבעים כי חברי התובעת או מי מהם השתוללו, עשו 'צלחת' והעיפו אבק או אבנים – לא הוכחה".
"בכל מקרה", הוסיפה, "לא היה בכך כדי לשנות ממסקנתי, שכן אף אם כך היה - אין בכך משום הצדקה להתנהגותו של הנתבע 1 במהלך האירוע כולו, ותגובתו חורגת מהתנהגות של האדם הסביר בנסיבות".
בהמשך פסק הדין השופטת הוסיפה כי "מחומר הראיות משתקף, כי האירוע עולה כדי ניסיון או איום על ידי תנועה להשתמש בכוח אף כנגד התובעת, אשר נסה על נפשה בבהלה אך משום שהניחה, מטעמים סבירים, כי יש לנתבע 1 באותה עת כוונה ויכולת לבצע את זממו".
בהתאם לקביעות אלה, נדחתה הודעת צד ג' נגד חברהּ של התובעת. יחד עם זאת, נדחתה גם התביעה נגד אחיו של הנתבע, לאחר שהשופטת שוכנעה כי הוא לא זה שגרם לתובעת לרוץ לעבר הצוק.
לאחר ניתוח הנזקים והעמדת נכותה התפקודית של התובעת על 30%, השופטת חייבה את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בסך 936,600 שקל, עבור הפסדי שכר, כאב וסבל, פנסיה, ועזרת הזולת.
בנוסף, הנתבע ישלם לתובעת שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% (כ-187,000 שקל) והוצאות משפט. לצד ג' ישלם הנתבע הוצאות ושכ"ט בסכום כולל של 10,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד שאדי חליחל
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ג'וזף ג'ובראן
- ב"כ צד ג': עו"ד יאיר אוחנה
עו"ד דקל מנחמי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.