במהלך יום כיף של כיתתו הזדחל נער בן 16 תחת מתקן של מגלשות וכשהתרומם – נחתך בראשו מקורת ברזל. השופטת ביקרה את החלטת העירייה שלא לגדר את החלל תחת המתקן
נער שנפצע כתוצאה מהתרשלות עיריית ירושלים בתחזוקת מתקן מגלשות מוגבה בגן סאקר, יפוצה ביותר מרבע מיליון שקל – כך נקבע לאחרונה בבית מהשפט השלום בעיר. ההתרשלות התבטאה באי-גידור החלל בגובה כמטר תחת המתקן שהכיל קורות ברזל חשופות, מהן נפגע הנער כששהה במקום. השופטת מיכל הירשפלד דחתה את ניסיון העירייה להיתלות בכך שהמתקן עומד בתקן.
לפני למעלה מעשור יצא התובע, כיום בן 26, עם כיתתו מבית-ספרו ליום כיף בגן סאקר. בשלב מסוים, כחלק ממשחק, רץ התובע יחד עם חבריו אל מתחת למשטח מתכת עליו הוצב מתקן מגלשות. מדובר במתקן שהיה בנוי על-גבי משטח בגובה כמטר, שבתחתיתו קורות ברזל משוננות וקרקע חולית.
התובע, שכנראה לא הבחין בקורות המסוכנות, הרים בשלב מסוים את ראשו ואז נחבל בעוצמה מאחת מהן. כתוצאה מהפגיעה נפער בקרקפתו חתך עמוק והוא הובהל לבית החולים הדסה עין-כרם שם נתפר ולאחר מכן שוחרר לביתו.
בתביעה שהגיש לבית המשפט במאי 2018 נגד עיריית ירושלים ו"כלל" שביטחה אותו בביטוח תאונות אישיות, סיפר הצעיר שפגיעת הראש גרמה לצלקת מכוערת בקרקפת שלו ולהתפתחות סממני פוסט-טראומה. לאחר שהגיע להסכמה עם "כלל" מחוץ לכותלי בית המשפט, המשיכה התביעה להתנהל נגד העירייה בלבד.
לטענת הצעיר, העירייה התרשלה בתחזוקת המתקן בכך שלא גידרה את החלל המסוכן שמתחתיו, לא הציבה שילוט האוסר על הכניסה לשם ואף לא ריפדה את קורות הברזל.
מנגד טענה העירייה שפעלה בהתאם לתקן הרלוונטי, שלא דורש ממנה לבצע פעולות גידור או ריפוד כשיטת התביעה. העירייה הוסיפה שביצעה בדיקות תקופתיות ביחס למתקני הגן. בנסיבות אלה נטען שאין לייחס לעירייה רשלנות כלשהי.
נזק שצריך לצפות
השופטת הירשפלד קיבלה אמנם את טענת העירייה שהמתקן עמד בתקן המחייב ואף בוצעו לגביו בדיקות תקופתיות. אלא שלדבריה, טיעונים אלה תופסים לגבי המתקן עצמו ולא לגבי החלל שמתחתיו.
"קיומו של חלל מתחת למשטח הדריכה של המתקן, המאפשר כניסה של ילדים מתחתיו, לרבות נערים, כחלק ממשחקם במקום, כאשר מתחת למשטח הדריכה מורכבות קורות ברזל חשופות, באופן שמסכן את ראשם של הנכנסים, אינו בבחינת סיכון סביר. במיוחד אמורים הדברים כאשר מדובר במתקן המיועד למשחק ילדים, וכאשר הוא 'מרופד' בקרקעיתו בחול. את התרחשות הנזק מהתממשותו של סיכון זה, היה על הנתבעת לצפות", כתבה השופטת.
אלא שהעירייה לא נקטה פעולות כלשהן על-מנת למנוע כניסת אנשים לחלל המסוכן – כשהפשוטה והבסיסית בהן היא הצבת גדר – ובכך, לדברי השופטת, היא התרשלה.
לצד זאת ציינה השופטת כי במועד התאונה התובע לא היה ילד קטן אלא נער כבן 16, כמעט בגיר, ממנו מצופה לגלות אחריות ושיקול-דעת גם כשהוא "משתולל". מטעם זה השופטת קבעה אשם תורם לתובע בשיעור 15%.
בסוגיית הנזק היא ציינה שמאז התאונה הספיק התובע לסיים לימודים בתחום הנדסת החשמל ולקבל תעודת הנדסאי. כמו-כן הוא השתלב בשוק העבודה. מסיבה זו היא קבעה שנכותו התפקודית נמוכה בהרבה מנכותו הרפואית המשוקללת שנקבעה על 19% בשל הצלקת והתסמונת הפוסט-טראומטית.
בסופו של יום נפסק לצעיר פיצוי בסך 234,000 שקל עבור אובדן כושר השתכרות, כאב וסבל ועזרת צד שלישי. כמו-כן נפסקו לטובתו שכ"ט עו"ד בסך 46,800 שקל והוצאות משפט.
- ב"כ התובע: עו"ד ש. ביטון
- ב"כ העירייה: עו"ד א. גדות
עו"ד יעקב לביא
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.