המעסיק, ששלח את הנער לזרוק לוח זכוכית כבד ללא השגחה או אמצעי הגנה, ישלם לו כ-620 אלף שקלים פיצויים על הנזקים שנגרמו לו מהזכוכית שהתנפצה על רגלו. יתרת הסכום כבר שולמה לצעיר דרך ביטוח לאומי
צעיר בן 26 שנפצע בגיל 16.5 בתאונת עבודה מזכוכית שהתנפצה על רגלו יקבל יותר מ-2 מיליון שקלים על נזקיו. כ-1.5 מיליון שקלים כבר שולמו לו על-ידי ביטוח לאומי ואילו את היתרה בסך כ-620 אלף ישלם המעסיק שלו באותה תקופה בהתאם לפסק דין שניתן לאחרונה בתביעה נזיקית שהגיש נגדו. השופטת אידית קליימן-בלק מבית משפט השלום בבת-ים קבעה כי המעסיק התרשל והפר את חוקי הבטיחות משום שחשף את הצעיר לסיכון ממשי כששלח אותו לזרוק לוח זכוכית גדול וכבד ללא הדרכה, השגחה או אמצעי הגנה.
התובע היה תלמיד תיכון כשהחל לעבוד בעסק של שכן שלו שסיפק מוצרי חשמל למטבחים. התאונה התרחשה ב-2011, כשהתבקש להשליך לוח זכוכית למכולת אשפה שנמצאת מחוץ לחנות ולטענתו הלוח התנפץ בדרך ואחד מהשברים חתך את השוק שלו וגרם לפגיעה חמורה בכלי הדם. כתוצאה מהתאונה עבר התובע סדרת ניתוחים בבית חולים בילינסון שבפתח תקווה ושהה בשיקום בבית לוינשטיין במשך כ-3 חודשים.
בתביעה שהגיש לפני כ-4 שנים נגד המעסיק שלו לשעבר הוא טען לרשלנות והפרת חוקי הבטיחות בעבודה משום שנשלח לזרוק לוח גדול וכבד ללא הדרכה, אזהרה או אמצעי הגנה מינימאליים.
מנגד טען הנתבע כי לא הייתה כאן תאונה אלא פגיעה עצמית מכוונת. לדבריו, התובע היה נער בעייתי שהחליט להשתולל, בעט בלוח הזכוכית וגרם "במו רגליו" להתנפצות. מכאן לטענתו שהנזקים לא נגרמו לו בשל תנאי העבודה.
לא נקט בזהירות המצופה
השופטת אידית קליימן-בלק העדיפה את גרסת התובע לתאונה. ראשית, משום שהנתבע הודה שלא ראה אותה והתיאוריה שלו נשארה בגדר השערה בלבד. שנית, התובע הביא לעדות נער נוסף שעבד עמו והיה נוכח במקום ושלישית, גרסת הנתבע לא הופיעה בטפסי הביטוח הלאומי שעליהם חתם בזמנו. משכך הטענה לאשם תורם ופציעה מכוונת נדחתה.
באשר לאחריות הנתבע, השופטת ציינה כי תקנות עבודת הנוער קובעות כי הרמה ידנית של משקלים מותרת עד 12.5 קילוגרם בלבד ומעבר לכך המעסיק מחויב לספק לעובד אמצעי עזר.
במקרה הנוכחי, הנתבע לא היה עקבי בגרסתו לגבי גודל הלוח אבל לפי הגרסה הראשונית והמקורית שמסר לביטוח לאומי מדובר בלוח בגודל 1.8 על 0.8 מטר. מניסיון החיים אפשר לדעת שלוח זכוכית בגודל כזה שוקל יותר מ-12.5 קילוגרם.
השופטת הדגישה כי הנתבע לא סיפק לתובע כלי עזר כמו מריצה או עגלה או אמצעי מיגון דוגמת כפפות. בנוסף, הוא לא הדריך אותו כיצד לבצע את העבודה בבטחה ולא השגיח עליו אף שלטענתו היה נער בעייתי.
לפיכך השופטת קבעה כי הנתבע חשף את התובע לסיכון בלתי סביר, התרשל ולא נקט בזהירות המצופה ממנו, ולכן הוא אחראי לנזקים שנגרמו לו.
לאחר בחינת מצבו של התובע כתוצאה מהפגיעה פסקה לו השופטת כ-2 מיליון שקלים פיצויים על הפסדי שכר, עזרה, הוצאות רפואיות וניידות וכאב וסבל. בניכוי תגמולים של 1,490,000 שקלים שקיבל מביטוח לאומי חויב הנתבע לשלם לו 506 אלף שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין של כ-116 אלף שקלים והוצאות משפט.
עו"ד רן שקד
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.