נפגע מאדם שקפץ ״סלטה״ – פארק המים והקופץ יפצו

אדם ששחה בבריכה נפצע ממתרחץ שקפץ למים ופגע בו. בית המשפט קבע שבבריכה שררה אווירה כאוטית ומנהליה יישאו ברוב הפיצוי שהועמד על 126,000 שקל

השופטת סיגל דומניץ סומך קיבלה לאחרונה תביעה לפיצויים על נזקי גוף שהגיש אדם שבאוגוסט 2015 שחה בבריכת ״ספידי כיף״ מבוא ביתר ונפצע כשמתרחץ אחר קפץ עליו בטעות. מפעילת הבריכה טענה שיש להטיל על התובע אשם תורם מלא והגישה הודעת צד שלישי נגד הקופץ, אך השופטת קבעה שהיא אחראית ל-80% מהנזק והקופץ ל-20% הנותרים.

התובע סיפר שביום התאונה שחה בבריכה כשלפתע וללא התרעה מוקדמת קפץ עליו אדם אשר עשה קפיצת סלטה לבריכה. לדבריו, בבריכה היו מתרחצים רבים ולא היה במקום מציל או גורם אחר מטעם הנתבעת אשר השגיח על הנעשה ומנע מהמתרחצים לקפוץ.

התובע הוסיף כי לאחר שיצא מהבריכה וקיבל טיפולי רפואי ראשוני, התנצל בפניו הקופץ וביקש את סליחתו. 

הוא ציין כי בעקבות התאונה נפגע בעיקר בצווארו. הוא פונה באמבולנס לבית חולים הדסה עין כרם. שם נבדק ואובחן חתך בראשו שנתפר. בנוסף, אובחן שבר של הזיזים בחוליות.  

הנתבעת טענה כי באותו יום נכחו באתר הבריכה מפעיל מוסמך ומציל. עוד לדבריה, קיים במקום שילוט המתריע מפני קפיצה לבריכה ואוסר על כך ובמקרה הנדון, התאונה נגרמה כתוצאה מהתנהגות רשלנית וחסרת זהירות של הקופץ. 

עוד לדבריה, יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור מכריע של  100% שכן למרות שהיה מודע לסכנה בשחייה במועד התאונה, לאור עומס המתרחצים והקפיצות לבריכה, בחר לשחות בה.

הקופץ, נגדו הגישה מפעילת הבריכה הודעת צד שלישי, הכחיש שפגע בתובע וטען כי הוא נפגע ממעקה הבריכה או באשמתו של אדם אחר.

אווירה של חוסר משמעת

השופטת סיגל דומניץ סומך מבית משפט השלום בתל אביב כתבה כי מהראיות שהוצגו עולה כי הוצב שלט בכניסה למתחם, אלא שמשלט זה נמחקו האיסורים. לדבריה, גם אם היו תלויים שלטים, לא היו אלה שלטים מאירי עיניים אשר הסבו את תשומת לב המתרחצים בצורה ברורה לאיסור לקפוץ לבריכה.

מעבר לכך, הנתבעת לא עשתה מאמץ סביר לפקח על איסור הקפיצה. השופטת ציטטה מעדותו של עד ראייה נייטרלי שסיפר: "בבריכה שרר אי סדר גדול, מתרחצים השתוללו בבריכה ועשו סלטות במים, המציל היה אדיש ולא התייחס לנעשה". 

השופטת הגיעה למסקנה כי האווירה ששררה בסביבת הבריכה במועד התאונה הייתה אווירה של חוסר משמעת, אי סדר והיעדר אכיפת האיסורים. היא ציינה שהעדים כולם העידו שאנשים רבים קפצו לבריכה באין מפריע וכי נוכחות מציל או מי מבעלי התפקידים באתר לא הורגשה.

לפיכך, במצב דברים זה לא ניתן לומר כי הקופץ הוא "גורם זר מתערב" המנתק את הקשר סיבתי בין התנהלות הנתבעת לבין קרות התאונה.

השופטת מצאה לייחס לתובע אשם תורם נמוך של 10% מאחר שהיה עליו להישמר לנוכח ההתנהלות הפרועה בבריכה.

עוד היא קבעה שהמעדויות עלה שהצד השלישי אכן היה האיש שקפץ על התובע ואחראי גם לנזק. 

בסיכומו של דבר קבעה השופטת שהתובע נותר עם נכות של 12% והעמידה את הפיצוי על סך של 126,000 שקל אותו יחלקו הנתבעת (80%) והצד השלישי (20%). לטובת התובע נפסקו גם שכ״ט עו״ד בשיעור 23.4% והוצאות בסך 8,224 שקל.

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.