פועל שעבד במפעל עצים נפצע קשה בידו כשניסה לחלץ קורה מהמכונה ונותר עם כ-40% נכות. המעסיקה טענה כי הוא היה צריך להיזהר אך בית המשפט קבע שהיא התרשלה כשלא הדריכה אותו ולא גידרה את המכונה.
השופטת בלהה יהלום קיבלה לאחרונה תביעה שהגיש עובד נגד חברת ״פז עצים״. העובד נפגע ב-2009 בידו כשניסה לחלץ קורת עץ מגלגלי שיניים של מכונה. ״מדובר באותם מקרים המשלבים העדר הדרכה מתאימה מצד המעביד אל מול חריצות עובד שמנסה לגלות יוזמה״, כתבה.
התאונה התרחשה לפני כ-10 שנים במפעל העצים של החברה. בתביעה, שהוגשה נגד החברה והמבטחת שלה ״הכשרה״, סיפר העובד כי החל לעבוד במפעל כחודש וחצי לפני התאונה. עבודתו כללה בין היתר חיתוך עצים לנסורת.
ביום התאונה נתקעה קורת עץ בין גלגלי השיניים של מכונת חיתוך. הוא ניסה לתקן את המכונה אך אז נתפסה כף ידו הימנית (והדומיננטית) בגלגלי השיניים. הוא נפצע בשלוש אצבעות ונגרם לו שבר בשורש כף היד.
הוא פונה מיידית לבית החולים זיו בצפת. ידו קובעה, הוא עבר שלושה ניתוחים ואושפז לתקופה ממושכת. בהמשך הוא נזקק לטיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק.
העובד טען שהאחריות המלאה לתאונה מוטלת על החברה שלא סיפקה לו הדרכה והסברים באשר לאופן הפעלת המכונה המסוכנת. הוא הדגיש שבזמן התאונה היה עדיין עובד חדש והיה על החברה להדריך אותו כיצד יש להתנהל במקרים בהם מכונה מסוג זה נתקעת.
החברה הכחישה את אחריותה וטענה שניתנו לעובד הדרכות והסברים מפורטים לצורך ביצוע העבודה והיה עליו לדעת את כללי הזהירות.
לטענתה העובד פעל על דעת עצמו בחילוץ הקורה מהמכונה תוך סיכון עצמי בלתי סביר, ומעסיקיו לא יכלו לצפות התנהגות כזו. עוד נטען כי בכל מקרה יש להשית על העובד אשם תורם מלא. היא הדגישה כי מדובר במפעל וותיק ומנוסה המקפיד על בטיחות עובדיו.
לדקדק עם המעסיק
השופטת בלהה יהלום מבית משפט השלום בירושלים קיבלה את טענות העובד וכתבה שלכל אורך הדרך הוא מסר גרסה אחת, הגיונית באשר לאופן התרחשות התאונה. מנגד לדבריה, הנתבעת לא הביאה גרסה והסתפקה בהכחשה כללית.
השופטת דחתה את טענת הנתבעת כי ניתנו לתובע הסברים והדרכות. ״איש מהעדים לא הסביר פוזיטיבית, בצורה מפורטת ומלאה מה כללה ההדרכה ומה היה תוכנה״, כתבה בהקשר זה.
השופטת הדגישה את חובת הזהירות של מעביד כלפי עובד וציינה כי ״המגמה היא לדקדק עם חובות המעסיק ולא עם חבות העובד״. היא קבעה שהנתבעת התרשלה בכך שלא העמידה את התובע על הסיכונים הגלומים במכונה ולא הזהירה אותו באופן ספציפי ביחס לתיקון שניסה לבצע.
גם בשאלת האשם התורם דחתה השופטת את עמדת המעסיקה. היא הבהירה שפקודת הבטיחות בעבודה מטילה על המעביד חובה מוחלטת להתקין אמצעי גידור בטוח למכונה מסוכנת וכי לא כל טעות של העובד צריכה להיקבע כאשם תורם.
בהתאם לחוות דעת שהוגשו בתחומי האורתופדיה והפסיכיאטריה קבעה השופטת שנכותו של העובד עומדת על 39.2%.
עבור כאב וסבל, הפסדי שכר, עזרת הזולת והוצאות רפואיות פסקה השופטת לטובת העובד 877,000 שקל. מסכום זה נוכו 679,104 שקל שהתובע זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי.
בסיכומו של דבר חויבו הנתבעות לפצות אותו ב-197,896 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בשיעור 23.4% והוצאות.
- ב״כ התובע: עו"ד מוניק אונונה-אזולאי
- ב״כ הנתבעת: עו"ד אבי תירוש
עו"ד שי טביב
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.